ארכיון רשומות בקטגוריה ’הערות לסדר‘

עברנו לפייסבוק!

איזה עולם, אה?
עמוד פייסבוק לקולקטיב שעדיין מגשש את דרכו וייתכן שלא יאריך ימים. בואו להגיד לנו שלום.

רדיו הגל החדש

אחת הבעיות שלי עם רוב כלי התקשורת האינטרנטיים שמטרתם לפתור את קשיי התקשורת של המאה העשרים ואחת, היא שהם ממשיכים להתבסס על תפיסות חשיבה של אמצע – סוף המאה הקודמת. נדמה שהם מתבססים כולם על תפיסה שנוצרת כאשר אנשים יוצרים מוצרים בשביל עצמם, ולא בשביל אנשים אחרים. מכיוון שהאנשים שעוסקים בפיתוח לאינטרנט מגיעים מאסכולה מסויימת, כך נראים גם המוצרים.

אבל אני יכול לראות איך Google Wave מגיע גם לקהלים אחרים. כמובן שזה ידרוש הטמעה, ופיתוח, ובעיקר זמן. אבל יש כאן משהו שיכול לעשות שינוי אמיתי. צריך לזכור שהרבה פעמים מהפכות מתחילות במשהו שנראה לא משמעותי. מה שהכי משמעותי כאן, הוא השאלה שהתחילה את הפרוייקט: "איך האימייל היה נראה אם היו ממציאים אותו היום?".גוגל חושבים שיש להם תשובה.

וזו, לפחות חלקית, היא תשובה אחת.

למה מדיה חברתית היא כמו כת?

יש לי חשבון בפייסבוק כבר חצי שנה. יש לי חשבון בטוויטר כבר חודש. כמו שחלק גדול מאלו שמכירים אותי יודעים גררתי רגליים לפני שהצטרפתי, אבל הרגשתי שזה אחד מאותם דברים שצריכים לעשות מבחינה מקצועית, במיוחד עבור מי שמתעניין בקשר בין פסיכולוגיה לטכנולוגיה. אופן השימוש שלי ברשתות האלו מגוון, אבל אני משתדל להשתמש בהן בעיקר לשימושים מקצועיים, עם גלישות פרטיות מדי פעם.

[המשך..]

למה הם לא רוצים להבין שהעולם השתנה?

בערך פעם בשבועיים מתלהט איזה דיון ברשת בנושא של האינטרנט לאן? או מודל התשלומים העתידי של הרשת, או עתידה של העיתונות בעידן האינטרנט. כל השאלות האלו הן שאלות גדולות וחשובות, ויכולות לפרנס לפחות עשרה כנסים שנתיים ולתת לבלוגרים ברחבי העולם אפשרות לכתוב על זה ולהתווכח עם עיתונאים / מוזיקאים / פרשנים מהיום ועד אוגוסט 2015.

נראה שהדיונים הללו בעצם הם עקרים ומיותרים. כל הויכוחים בנושאי עולם ישן מול עולם חדש הם ויכוחי סרק, מפני שההיסטוריה כנראה כבר הראתה לנו שאת הנעשה אין להשיב. אפשר להצטרף לפעמים כדי להשפיע על כיוון הזרימה, אבל אי אפשר להשיב את המים לתוך הברז.

הסיבה היא שאנחנו, בני האדם השתננו. אנחנו יצורים אינטיליגנטים (בדרך כלל) ואנחנו אוהבים לדבר ולשמוע את עצמנו מדברים. היום אנחנו גם יכולים להחליט איפה אנחנו מדברים (בלוגים, רשתות חברתיות, מעלים סרטונים ליו טיוב), ואנחנו יכולים להחליט לאן לגלוש ומתי לצרוך את המידע שאנחנו יוצרים. לאט לאט, ולמרות הנסיון של הגופים ששולטים במידע אנחנו יוצרים ערוצי מידע חדשים, ורטיקליים שמתמחים בתחומים מסויימים. את חדשות הפסיכיאטריה שלי אני לא צורך רק דרך עיתוני הפסיכיאטריה המקובלים, אלא דרך רשת שלמה של בלוגים ושל אתרים מקצועיים שלא מנוהלים על ידי הגופים המרכזיים בתחום. את חדשות הטכנולוגיה שלי אני כבר מזמן לא קורא במגזינים המודפסים ואתרי הטכנולוגיה שבבעלות התאגידים. אני צורך אותם מאנשים כמוני וכמוכם, שעם הזמן יצרו להם מוניטין חדש, של כתיבה ביקורתית ומעניינת. יש גופים חדשים שעושים חיבור של מקורות מידע אלטרנטיבים, שהיום נגישים לי בדיוק באותה מידה שאני יכול לקבל מידע מהמקורות הישנים. מרחק של לינק.

הגופים הישנים, ובין אם זה ממשלות, תאגידי תקשורת, חברות מוזיקה או אפילו סתם חברות לא מסכימים לעולם הזה שבו אין להם שליטה על המידע שמגיע לאנשים. אנחנו מצד שני, לא מאפשרים להם מנוחה. הם מנסים להחזיר את השליטה לידיים שלהם. אבל בני האדם מסתבר, תמיד ימצאו דרכים חדשות. אז יתבעו את ה – Pirate Bay. נו אז? מהריסות קאזה לא קמו שיטות יעילות יותר להפצת תכנים? קראתי בכתבה מסויימת (נדמה לי שאצל מייקל ארינגטון מ Techcrunch) שאחד מראשי תעשיית המוזיקה אמר על התביעות שתובעים אנשים שמורידים מוזיקה: "אנחנו כבר מזמן הבנו שהתעשיה עומדת לשנות את פניה והמודל שלנו קורס. אנחנו פשוט מנסים להרוויח עוד כסף בנתיים, עד שנחשוב מה לעשות"

וזו השורה התחתונה. הם כבר הבינו שהעולם השתנה. הם פשוט רוצים לעשות עלינו עוד סיבוב עד שייגמר. חג חירות שמח!

אני מרצה בכנס דהמארקר

התראה מאוחרת, אבל יש עוד שבוע. ב 29 במרץ (יום א' הבא), אני מרצה בכנס דהמארקר TheMarker Com.vention . ביקשו ממני לדבר על פסיכולוגיה ואינטרנט. זה בערך כמו לבקש ממישהו לדבר על פוליטיקה. בתור פסיכיאטר מומחה עם רקע די מכובד בתעשיית האינטרנט, מדובר בשילוב של שני הנושאים שמעניינים אותי ביותר : נפש האדם, טכנולוגיה והאינטראקציה ביניהם.

אני מתכוון להתמקד בהרצאה שלי באפליקציות הרשת הפופולריות (לדוגמא בלוגים, פייסבוק וטוויטר) וכיצד הם מגיבות ומפעילות מנגנונים פסיכולוגיים בסיסיים שלנו כבני אדם. הבנה של המנגנונים הפסיכולוגיים שלנו כשאנו מגיבים לממשקים יכולה להפוך את האפליקציה שלכם למשהו הרבה יותר מוצלח – או הרבה יותר גרוע, תלוי בישום. נראה מה נספיק לעשות בחצי שעה, אבל אני מבטיח לנסות שההרצאה מעניינת. אני אשמח לראות אתכם שם, וגם לדבר אחרי ההרצאה.

ההרצאה שלי תתקיים בשעה 15:00.

מסתבר שהחיים ממש ממש משעממים

הופה, הנה קיבלתי את העיצוב החדש של פייסבוק. ובעיצוב החדש, המוטיב המרכזי הוא תזרים בלתי פוסק של דיווחים על החיים של האנשים האחרים, אלו שהגדרתי או שהגדירו את עצמם כחברים שלי. ובשידור הבלתי פוסק הכל נכנס – כל העדכונים, שינויים, הערות, תמונות, המלצות, חשבונות, טענות ומענות – הכל נכנס לאותה רשימה בלי שום סדרי עדיפויות, בלי הדגשה ובלי סימני פיסוק. הכל כולל הכל.

[המשך..]

מעבר לבחירות – חוק המאגר הביומטרי

החיים ימשיכו אחרי הבחירות המדכאות האלה, בהן בעיקר אפשר לקוות שלא יקרה הגרוע מכל.

אחת הסוגיות שמתגנבת לישראל בדלת האחורית, והיא איום על הדמוקרטיה ועל החיים האישיים של כל אחד מאיתנו היא היוזמה הנכלולית של חוק המאגר הביומטרי.

סוף סוף יש אתר שמסביר בצורה מאוד פשוטה כמה זה מסוכן, גם עבור כל אלה שחושבים "אבל אין לי מה להסתיר." או "אבל זה חיוני בשביל הביטחון."

אתם יודעים שאני בדרך כלל מתבטא בזהירות כמעט בכל תחום. הנושא הזה הוא גורלי בעיני. תעבירו את זה הלאה.

ולמי שמתעצל ללחוץ על הבאנר, הינה ההודעה ששלחו המתנדבים שמאחורי האתר (גילוי נאות: גם אני עזרתי קצת):

[המשך..]

הפסיכולוגיה של הצלחה ברשתות חברתיות

השתתפות ברשתות חברתיות הופכת עם הזמן לחלק חשוב מהחברה בכלל ומעסקים בפרט. חברות ענק משקיעות מליארדים באתרי רשתות חברתיות וטכנולוגיות בתחום. למרות זאת בעולם שבו הצלחה כלכלית ותעסוקתית קשורות יותר ויותר ברשתות חברתיות מרבית האנשים מתקשים לתפוס את הערכים והתמורה שאנחנו יכולים לקבל מהרשתות החברתיות והמקצועיות שלנו.

[המשך..]

למי יצביע בובליל?

במסגרת האסטרטגיה של הרחבת המותגים של 'הארץ' לטריטוריות חדשות, ניצלו האנשים הטובים משוקן את הבחירות הקרובות להשקת אתר פוליטי חדש, פוליטיקו שמו. מה שיפה באתר הזה, הוא שברור לכולם שהתועלת היחידה שיש בפרוייקט עבור הגולשים היא שזה מוסיף עוד עמודי פרסומות מפולחים עבור מפלגות שמחפשות איפה לשפוך את הכסף שלנו (מימון בחירות או לא?).

[המשך..]

חנוכה חמים, סרוג ושמח! (ועצוב)

תכירו את סבתא קונקשן. נערות הזוהר הטובות שמביאות את הסריגה האורבנית לתל אביב.

עזבו אתכם מההיא הסורגת באח הגדול. זה טרנד יותר בינלאומי ומצליח משנדמה לכם. תראו איזה יופי:

חנוכיה סרוגה

חנוכיה סרוגה

מהרו לשדרות בן גוריון פינת שלמה המלך, לפני החוליגאנים…
בקרוב האתר

עדכון: מוקדם מוקדם בבוקר, כפי הנראה לפי הבירורים עד כה, פקח של העירייה תלש הכל ולא השאיר זכר. למה? ככה! סוג של אלימות שלטונית רפלקסיבית. הרי לא מדובר במשהו שמשחית את הספסל, זה אפילו לא גרפיטי (וגם גרפיטי לא רצוי להשמיד ללא הבחנה). קשה לי להאמין שהפקחים מקבלים הנחייה: אם אתם רואים משהו יפה ומחמם לב, תשמידו אותו. למה שהתל אביבים לא יוכלו להינות גם מהפריחה של האמנות האורבנית? מספיק ערים בעולם כבר למדו להתמודד עם זה ולא באופן כה שריר לב. עצוב.

עידוק כותב על זה.