ארכיון רשומות בקטגוריה ’הערות לסדר‘

הערה קצרה על Time לפני ההערה הארוכה יותר

זה לא מה שיש לי לומר על Orange Time החדש. אבל לפני שאתפנה לכתוב על זה, רציתי רק לשאול שאלה. איך זה שבתוך כל העיצוב המושקע והמוקפד של Orange Time, יחד עם ייבוא הבלוגרים הכוכבים של השכונה, הצליחו לבנות לכוכבים האלו עמוד בית שמצליח בקלות רבה כל כך למחוק את התוכן של הפוסטים שהם מקבלים כסף כדי לכתוב?

טקסטים נפלאים כמו "שימו לב, לפני שאתם מתחילים: תקלת "הפתח בחלו…" ממש מגרים את את הקורא המזדמן , ששמע שיש דבר כזה כמו בלוגים לקרוא את הפוסט השלם. ואל תגידו לי שהאתר אמור לפנות לקוראים הקבועים של הבלוגרים האלו. כי בשביל זה לא היו משלמים להם.

לא חבל?

הרצאות שלי. על קומיקס, ועל שיווק.

הודעה קצרה לקוראי קולקטיב שלא מחוברים אלי בערוצים אחרים.

בשבוע הבא אני בארץ ואני מעביר כמה הרצאות. פרטים נוספים בלינקים.

1. על שיווק ובעיקר שיווק נרטיבי, במסגרת ההרצאות של ההם. יום שלישי, 20:00, תל אביב, בגדה השמאלית אחד העם 70 בתל אביב. המקום גובה 10 ש"ח כניסה לכיסוי עלויות אבל למי שאין – יכול לא לשלם. (שימו לב – אין דגש מיוחד דווקא על אינטרנט, אבל ההרצאה מתאפיינת באקלקטיות הרגילה בסגנון עדות הקולקטיב)

2. שתי הרצאות על קומיקס במסגרת כנס קאבום! (שמומלץ בפני עצמו) ביום חמישי.

כמו שכתבתי במקום אחר, כרגע נראה שזה הביקור היחיד שלי בארץ בשנה הקרובה, אז אם הסתקרנתם אי פעם לשמוע אותי מדבר על אחד מהנושאים הנ"ל – זה הזמן.

אשמח לראותכם.

כל בית צריך ויברטור: חדשנות בשירות העונג

דיסקליימר 1: הפוסט כתוב בשפה סטרייטית, בפוקוס נשי. כמאמר המשוררת, עברית היא שפה סקס מאנייקית. עם זאת הוא פונה לגברים, נשים, כל מה שבאמצע והצידה וכל האוריינטציות. עד כאן דיסקליימר לשוני.

דיסקליימר 2: אזהרה! הפוסט הזה מדבר באופן פתוח ומפורט עד גרפי על מין וצעצועי מין. אם אתם נבהלים מזה, אזי, אם לשאול ביטוי מהפרק (המרתק והמומלץ בחום) של רדיו-לאב על הזרע – "זה הזמן לצאת לגינה להסתכל על הארנבים." לשם הקלה על מי שקורא אותנו במקום העבודה, כל התמונות בלינקים חיצוניים, והמשך הפוסט אחרי הקיפול.

דיסקליימר 3: מאחר והפוסט הזה מתייחס לתחום בעל השלכות רפואיות ונפשיות אני אעיר ששום דבר כאן הוא לא תחליף להתייעצות עם נשות מקצוע, הכל כאן נכתב במסורת הפרואם.

[המשך..]

רגע רגע, לגבי חוק הספאם

נניח שלעסק מסויים (נניח חברה לשיווק ואסטרטגיה פרסומית) יש רשימת תפוצה שבה היא שולחת פעם בשבועיים דיוור שמרכז את הפרסומות הטובות ביותר בכל העולם, עם קישורים רלוונטיים לעוסקים בתחום. כדי לממן את העלויות של איסוף החומר והמשלוח, החברה מצרפת פרסומת אחת עצמית/למוצר לכל דיוור. נניח שהמנויים של רשימת הדיוור יכולים לצאת בכל רגע שהם רוצים והם נרשמו לרשימה כבר בעבר מרצונם החופשי.

זה, ספאם זה?

הבעיה היא ששיטות שיווק לגיטימיות הפכו ללא לגיטימיות בגלל הספאם, ואנחנו נמצאים בעולם שבו הגבולות כל כך פרוצים, שמשהו שנראה פעם לגיטימי, ברור ומובן מאליו – כבר לא ברור בכלל. הבעיה שלי היא שהחוק לא ברור. הכנסנו חוקים במקום שהרגולציה עצמית היתה צריכה להספיק אבל לא הצליחה לעמוד בפרץ. וככה זה נראה…

עוד מחשבות על פוליטיקה ורשתות

אתרי שפרסמתי את ההערה הקצרה על מערכת הבחירות האחרונה לרשויות המקומיות, זכיתי למטר תגובות נעלבות ומעליבות. חלקן אפילו אישיות. ניסיתי להבין מה גרם לתגובות הרבות הללו להופיע דווקא בהמשך לשורה קצרה בה התייחסתי לאפקטיביות עבורי של ההתנהלות של הקמפיינים בתל אביב, במיוחד לאור היותי תושב עיר אחרת. למיטב הבנתי אחת הסיבות לתגובות הוא שלא הרחבתי מספיק את ההסבר וכיוון שניסיתי להעביר משהו אבסטרקטי הקורא יכול לפרש את כוונתי על פי העולם הפנימי שלו ולכן להגיע למסקנה שונה מזו שאליה התכוונתי.

[המשך..]

מוות לפובליציסטיקה. יחי הפובליציסטיקה

ניבה שושי כותבת היום בבלוג של עידו פוסט מעניין ורלוונטי מתמיד על המוות בטרם עת של מהדורת הדפוס של עיתון הארץ שפורסמה באתר הארץ, ועל המבנה החדש של האתר. בשורה התחתונה היא טוענת:

לכאורה, אין רע בתוספת תכנים. בפועל, הצורך “לחדש” הופך את אתר האינטרנט לפח הזבל של סוכניות הידיעות. כל מה שיש הופך באופן אוטומטי לראוי לפרסום, ללא קשר לשאלה האם מדובר בידיעה חשובה או בעלת משמעות כלשהי לציבור הקוראים. לא מדובר כאן רק על כפילויות מיותרות שהן, נניח, חלק מחבלי הלידה הטכניים של האתר החדש, אלא על עומס של תכנים מיותרים. דוגמה ל”תוספת התכנים” היא למשל ידיעה מאת “סוכניות הידיעות” (מי זה?) על מצבם הבריאותי הירוד של 97.5% מהעיתונאים בסין, אינפורמציה מיותרת שהייתי שמחה לו הייתה נחסכת ממני.

[המשך..]

מה קורה באינטרטנט?

מסתבר שלא הרבה.

אחד הדברים המוזרים שמאפיינים את תעשיית האינטרנט המסורתית בישראל (ולחשוב שיש כבר דבר כמו תעשיית האינטרנט המסורתית!) היא שהם מפגרים בכמה שנים אחרי מגמות שמתרחשות בעולם. בניגוד לרוח היזמות אשר מניעה סטרטאפי אינטרנט רבים לנסות ולחדש. חלקם גם עושים זאת בהצלחה לא מבוטלת. אבל במיינסטרים של האינטרנט הישראלי – אתרי החדשות, הפורטלים ואתרי הכלכלה שמרנות היא שם המשחק.

[המשך..]

איך המצב הכלכלי יכול להיות טוב לכולם?

אין ספק שהמצב לא טוב. גם אם הצלחתם בצורה מופלאה כל שהיא לטמון את הראש בחול ולהתעלם מקריסת הדולר, או מסגירת הבנקים, אתם צריכים להיות הלן קלר בכדי לא לשים לב שהבורסות בכל העולם קורסות וכולם בלחץ. גם בתרחיש האופטימי ביותר שתצליחו לקרוא המצב יהיה גרוע יותר לפני שיתחיל להשתפר.

וזה דווקא טוב לכולנו.

[המשך..]

מדוע FriendFeed מייצג את העתיד אבל לא עוזר בכלל

נניח שיש לכם נוכחות קטנה ברשת. נניח שזה בלוג או חשבון בפייסבוק. ואתם מדי פעם כותבים בבלוג שלכם איזה טקסט או שניים. וכותבים תגובות באתרים של חברים שלכם. מעלים תמונות לפליקר או פיקסה. שומרים בוקמרקים בדלישס, שומעים מוזיקה בשירות כמו last.fm. מחפשים דברים בעזרת גוגל. בקיצור, מנהלים חיים באמצעים דיגיטליים. הבעיה במציאות הזו היא שאנחנו הולכים ומתפזרים, משאירים פירורי לחם של נוכחות בכל מני אתרים – כשלפעמים אנחנו בכלל לא זוכרים שהיינו שם, לפעמים אנחנו זוכרים אבל לא מצליחים למצוא את הפירורים שוב ולפעמים היינו מעדיפים לשכוח.

צריך להדגיש שמרבית הגולשים באינטרנט עדיין לא נתקלים בבעיות שתיארתי, אבל מצפייה בדפוסי הגלישה של כמה גולשים "קלים" אפשר לומר שהבעיות האלו זוחלות אט אט לכיוונם, גם אם הם לא מודעים לכך. כמות המשתמשים ברשת עצומה, וגם אם הם רק מחפשים בגוגל, קוראים בויינט, מסתכלים בתמונות של הנכד בפליקר וכמובן מנהלים חשבון בנק דרך הרשת. והנה יש כבר ארבע נקודות שבהן גם הגולש הפשוט משאירים עקבות של נוכחות.

[המשך..]

חדשות טובות

Netcraft חברה שבדרך כלל עושה דברים יפים, החליטה לחרוג השנה מהשבלונה המוכרת של חברות אינטרנט ובמקום לשלוח ברכת שנה טובה מיותרת שכוללת אנימציית פלאש מתחכמת שהשקיעו בה המון זמן אבל אף אחד לא יזכור אחרי סוכות החליטו שם החברים לפתח אפליקציית אינטרנט שמראה גם יכולות וגם מקוריות.

Good news Bad News הוא שירות שקורא חדשות מאתרי חדשות ישראליים שונים באמצעות RSS ומאפשר לכל גולש לדרג את הידיעות לפי התחושה: טוב או רע. אחרים יכולים לבוא ולקרוא ידיעות לפי מצב רוחם – רק טובות, רק רעות או את כולן. שימושי? לא ממש. מעורר מחשבה? בהחלט.

העדפת חדשות על ידי בחירת הציבור ובעצם כל יישום של אינטיליגנציה קולקטיבית נוטה ליפול לכמה מכשולים כמעט קבועים: מיעוט משתתפים תמיד יגרום להטיה של התוצאות ועד שלפעמים לא ברור למה ידיעה שוייכה למדור מסויים. בנוסף, ברגע שאנשים מבינים כיצד ניתן לתמרן את התוצאות מייד יופיעו אנשים שמתמרנים את התוצאות לטובתם. ברור שבמקרה הספציפי הזה אין כל אינטרנס להשפיע על התוצאות, אבל גם אין אינטרס אמיתי לאנשים להשתתף באפליקציה…

אבל גם לחדשות על ידי עורך יש חסרון. ראו את ראיית העולם הצרה של עורכי מעריב, ידיעות או ישראל היום. גם שם מדובר בחדשות מטעם. העתיד אם כן, יכלול שילוב כלשהו של עורכים יחד עם בחירת הגולשים. ומתי הוא יגיע. אתם תגידו.