התראת טרנד מספר 2: מה יקרה אם האינטרנט תדע איפה אתה?
הטרנד הקודם שדיברנו עליו עסק במעקב אחרי התנהגות אנושית ברשת, ועכשיו נדבר על משהו שמוציא את הרשת מהמחשבים האישיים אל הלפטופ, הסלולר וטכנולוגיות ניידות אחרות. כבר כמה שנים שחברות הסלולר מנסות למכור לנו "אינטרנט נייד" וכל מני מושגים כמו "דור שלישי" כשבמציאות רוב השירותים האלו לא ממש מספקים את הסחורה. אין עדיין הרבה אנשים שמשתמשים בסלולר שלהם כדי לנהל את חשבון הבנק, להתעדכן מה קורה בדואר שלהם או להשתתף באתר החביב עליהם. גם אם אנחנו מנהלים את כל החיים דרך המחשב, מרביתנו משתמשים במכשירים הסלולריים כדי לדבר, לשלוח SMSים והודעות עם תמונות ובמקרה הטוב לקרוא עדכוני חדשות.
נעצור לרגע לצורך הסבר טכני עם רקע היסטורי שמרים להנחתה.
כדי שהאינטרנט הסלולרי יעבוד באמת, הוא צריך למלא שתי תכונות עיקריות: האחת היא לספק לנו שירותים (כמו ניהול חשבון בנק) והשניה להכניס לתוך השירותים האלו את הניידות של המכשירים, כיוון זוהי נקודה קריטית שמחשב ביתי/משרדי לא יכול לספק ללקוחות. כדי לספק שירותים כאלו אנחנו צריכים משהו שעובד על המכשיר הסלולרי ללא הפסקה, ולא רק כאשר אנחנו מפעילים את "תוכנת הבנק". מכיוון שהמכשיר נמצא אצלנו רוב הזמן וגם יודע על המיקום שלנו, הוא יוכל להודיע לנו כשאנחנו עוברים קרוב לסניף "להכנס מהר כדי לסגור פוזיציה בבורסה" או "הכנס עכשיו כדי לחתום על חידוש משכנתא בריבית נמוכה". השירותים האלו יכולים לפעול רק אם המכשירים מחוברים כל הזמן, והשירותים האלו פועלים כל הזמן.
אם נתבונן על היישום הטכנולוגי, ישנן שתי אפשרויות לבצע את המשימה: גישת התוכנה וגישת אתר האינטרנט. במשך שנים רבות הגישה העיקרית היתה להתקין תוכנות על המכשירים הסלולריים, מעין תוכנות שמתקינים כמו שמתקינים מעבד תמלילים במחשב, כדי שיבצעו את הפעולות האלו. אבל הבעיה היא שכל מכשיר סלולרי עובד בצורה קצת שונה, ובנוסף התקנת תוכנות יכולה להיות מסובכת והתוצאה היא שאין היום כמעט אפליקציות כאלו שעובדות כמו שצריך. זה פשוט מסובך מדי.
הגישה השניה היא לעשות אתר אינטרנט שיספק את השירות כמו שאתר אינטרנט כמו ג'ימייל מספק לכם את שירותי הדואר במחשב שלכם. אבל הבעיה (כרגיל) היא שהסלולרים לא היו מחוברים לאינטרנט באופן רציף (בגלל המחיר) ובנוסף הם לא העבירו לאתרי האינטרנט שהיו אמורים לספק שירותים כאלו את המידע הכי חשוב: "איפה אני נמצא עכשיו".
והנה אנחנו מגיעים לעיקר: בתקופה האחרונה חלו שינויים משמעותים באופן שבו הסלולריים מאפשרים לנו לבצע את התוכניות שלו. ראשית, חברות גדולות בארה"ב מספקות היום חבילות חיבור לאינטרנט סלולרי ללא כל הגבלה (אמנם יקר, אבל המחירים עוד יירדו). שנית, ה Iphone הראה לנו איך אפשר לקחת שירות web ולהפוך אותו לשירות סלולרי עם ערך מוסף (הדוגמא הקלסית היא חיפוש מסעדה לפי המיקום שלך עם קישור ישיר לטלפון המסעדה לצורך הזמנת מקום). בנוסף גם הגלישה באינטרנט וצפייה באתרי רשת הפכה לחוויה נעימה הרבה יותר.
למרות כל זה לא התקדמנו כי רוב מפתחי האינטרנט לא יודעים לדבר עם מכשירים סלולריים.
אבל עכשיו סוף סוף אנחנו רואים את הפתרון לבעיה הכי חשובה שיכולה לגשר בין אתרי האינטרנט לבין המכשירים הסלולריים: איך לגלות לאתר האינטרנט את המידע על המיקום שלנו (GeoLocation)? השבוע Yahoo השיקה שירות בשם FireEagle שמה שהוא עושה זה לדבר מצד אחד עם המכשיר הסלולרי שלנו ולשאול אותו "איפה אתה?" ומצד שני לדבר עם כל אפליקציית/שירות אינטרנט ולומר לו "ירדן נמצא בקניון איילון, ליד הקולנוע". מליוני מפתחי שירותי אינטרנט שלא ידעו איך לדבר עם המכשיר הסלולרי – לא יזדקקו בכלל למכשיר הסלולרי בשביל לתת לנו את השירותים שלהם. הם פשוט ידברו עם שירותי אינטרנט כמו FireEagle. מפתחי אינטרנט שיודעים לבנות שירותים מצויינים לאינטרנט יוכלו להמציא שירותים חדשים למכשירים הסלולריים ולא לדעת כלום על פיתוח סלולרי.
דמינו לכם את פריצת הדרך של אתרי האינטרנט ברגע שהם התחילו לדבר אחד עם השני. עכשיו המכשירים הסלולריים יתחילו לדבר עם אתרי האינטרנט בשפה מובנת. מה יקרה עכשיו אם האינטרנט תדע איפה אתה נמצא?
מעניין.
הפוסט הזה גורם לי לתהות. בתור פסיכיאטר, אתה אמור לנסות לרפא אנשים מפראנויות רדיפה, ולא לטעת בהם פרנויות חדשות, לא?
ירדן, "האינטרנט תדע"? המכשירים ידברו? נו באמת. זה כמו לומר שהדפדפן הביתי יגלוש בעצמו.
סך הכל מדובר בעוד web service נחמד. זה נכון שמפתחי ווב לא מכירים את עולם הפיתוח לסלולר אלא שהבעיה היא קודם כל בהעדר סטנדרטים, או נכון יותר, תמיכה בסטנדרטים. כיום מי שמפתח לסלולר צריך לקחת בחשבון עשרות סוגי דפדפנים, להבדיל מווב רגיל שבו אנחנו מפתחים עבור 2-4 דפדפנים בלבד.
[...] לוינסקי כותב על האפשרות (ההולכת והופכת ריאלית) של תקשורת אמיתית ורציפה …, ולמרות שהפוסט שלו אמור לעורר את הפרנויות הרגילות [...]
big brother is going mobile…
I already wrote about it on Novermber
helpful yet scary:
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=41853&blogcode=7917042
אני מסכימה עם ניל.זו בסך הכל עוד יכולת של הדפדפן הסלולרי להתקשר עם שירות וובי.מאחר ותוך שלוש שנים וקצת המסה הקריטית תתחיל להפוך "מכשירי סלולר" ל"מכשירי אינטרנט" או מכשירים שמדברים עם האינטרנט,יפתרו בעיות התאימות.שירותי location based שפותחו כבר בסלולר עבדו על המודול של תקשור דרך הרשת הסלולרית עצמה ולא דרך הדפדפן- כך שניתן לקצר את הדרך הזאת אם "הגדולים" באינטרנט יסללו את הדרך לעבר מערכת פתוחה של מפעילים סלולריים- מה שיחסוך ,שוב, את נושא התאימות ואת הבעיתיות הטכנולוגית שבתקשור עם המכשיר הסלולרי.
מה שבטוח- בסוף הכל יהיה פתוח.
(ואהבתי את ההתייחסות לרשת כנקבה.נחמד.ממש נחמד:)
תשמעו, העובדה שאנחנו צריכים להיות ערים למשמעויות השליליות של טכנולוגיה לא אומרת שצריך להתעלם מהאפשרויות החיוביות. לאפשרויות שהצגתי כאן יש פוטנציאל חיובי פורץ דרך.
כשנתקרב למקום מסויים נופגז בפרסומות של אתרים מאותו מקום.
אני כבר היום משתמש בפלאפון שלי כדי לבדוק דוא"ל ומה מצב הבורסה ושירות בנקאי… זה יעיל אבל איטי מאוד מאוד
הווידאו הסלולרי שלי יוצר העתק של חיי באינטרנט…אני מעדכן בזמן אמת את האתר דרך דוא"ל\מחשב שהסלולרי מחובר…כולם יודעים היכן אני נמצא ומה אני עושה, ובקרוב כולם ידעו על כולם כל הזמן ובכל מקום…
זה מה שנקרא חיים במסלול המהיר\חיים במהירות האור או בסופרפוזיציה… עדשת העין ושלוחתה הסלולרית מנכיחה אותך במרכזו של פאנאופטיקון אלקטרוני
כבר היום אפשר להשתמש בשירות כזה על מכשירים סלולריים שיש להם חיבור אינטרנט אלחוטי (WiFi) – תנסו את
wefi.com/download
זה עובד על windows mobile ובקרוב על נוקיה (סידרת N95, E65) וכדומה.
זה מחבר אותכם לרשת אלחוטית במהירות וללא מאמץ, וגם מוצא רשתות פתוחות הרבה יותר טוב מה- Windows.
זה עובד כבומן גם על לפטופים, ומה שמגניב שם זה שאתם יכולים לבחור לשתף את המיקום שלכם עם חברים (או עם כל העולם) ואז כל פעם שאתם מתחברים לרשת אלחוטית החברים שלכם יכולים לראות את המיקום שלכם – גם בתוכנה עצמה, גם ב- Facebook, גם ב- Twitter וכו'.
זה רק אני או שכבר כמה שנים טובות יש לאורנג' שירות InirU שמבשר על קירבה בין שני מנויים שרשומים לשירות וכן על מבצעים בחנויות (על בסיס קירבה אליהן) שיש להן שותפות עם אורנג'?
אני מסכים עם התגובה של ירדן לגבי הפוטנציאל החיובי של הטכנולוגיה, אבל אסור להתעלם מההשלכות של מסירת מידע על מיקום. ובאופן ספציפי, מהמעבר ממיקום (נקודת מידע אחת) אל דפוסי תנועה (הרבה נקודות מיקום לאורח זמן). קל מאד לגלות היכן משהו גר, עובד, וכו'.
דוגמא: מאמר מ georgia tech:
"Using GPS to Learn Significant Locations and Predict Movement Across Multiple Users."
http://www.cc.gatech.edu/ccg/publications/persubi2003.pdf
ברגע "שנכנסת" לסייברספייס, הפסקת להיות אדם פרטי ואנונימי… אתה מצוי היכן שהגאדג'ט שלך נמצא, וזה פשוט מאד לאיתור! הגולש מצוי במרכזה של קתדראלה אולטימטיבית שגבולותיה הן גבולות המסך.
על ה"קתדראלה אולטימטיבית:
http://www.ctheory.net/articles.aspx?id=568
להיכנס לבנק כדי לסגור פוזיציה? לגשת לחנות כדי לקנות גאדג'ט חדש? זה כל כך 2006! הקונספט של חלל הולך וקורס. בעוד חצי עשור לאף אחד שמנסה למכור לך משהו לא יהיה אכפת איפה אתה נמצא. מי שזה כן יעניין אותו כנראה מנסה להרוג אותך.
מה שאני מנסה להגיד זה שבעולם הווב 5.0, לנוכחות הפיזית שלך באיזשהו מקום בחלל אין משמעות גדולה, בטח שלא מסחרית וכנראה גם לא חברתית, ולכן אני לא רואה בזה קפיצה גדולה לאנשהו.
[...] שלנו בכל רגע נתון, לדוגמא, אמור להיות פרט מאוד סודי אך אנחנו חולקים אותו כמעט עם כל אדם [...]