בעניין קוקטייל הנפץ – ייגר תפוז

הייתי בנסיעות עבודה, והפסדתי חלק מההמולה, מצאתי את עצמי קורא את רב הדברים רטרו-אקטיבית.

מכל מה שקראתי, הגיוניים בעיני הדברים שכתב יריב חבוט, אבל אולי זה באמת בגלל שכאחד ממפעילי הפלטפורמה של רשימות, אני יודע מה המשמעות של פוסט אחד שמסכן פלטפורמה שלמה, ואיך אין הרבה ברירה כשהגב לקיר – אתה לא יכול לספק לו הגנה גם אם אתה מאוד רוצה. רמת העוול לכל שאר המשתתפים פשוט לא מידתית.
זכור לי מקרה של כותב בעל ניסיון שבעת הפניה שלו לקבל אתר, אמר לנו מראש: "הכתיבה שלי תמשוך אש, ותצפו למכתבים מעורכי דין." ואמרנו לנו – "מצטערים, אנחנו לא יכולים לעמוד בזה, עדיף לך לכתוב בלוג עצמאי או טור בוויינט." (הואשמנו בפחדנות, כמובן.)

מצד שני – גם לישראבלוג (בתקופה  שהיה עצמאי), וגם לנו, יש הרבה פחות כוח עורך-דיני (כלומר, כמעט ואין) מאשר לתפוז.

האמת, שבשורה התחתונה, ובאופן לא ממש אובייקטיבי, הרבה יותר מעניין אותי כמה זמן ימשיך המעמד המופרך של אחריות ספקי תשתית. החוק צריך להכיר בזה שהמצב של ספקי התשתית לא דומה למצב של מוציאים לאור, ושהאחריות שלנו צריכה להצטמצם ככל שאפשר. התראה והסרה, וכמו שמסתמן בארצות שתהליך החקיקה בהן בשלב מתקדם יותר. אזי – לוואן יש בעיה עם כותב? שיכתבו לו מייל וינהלו את זה מולו, או שישיגו צו בית משפט לקבל את הפרטים שלו. בכל מקרה – שיתבעו אותו.

הארות והערות (9 בינתיים)

  1. לפי מה שהבנתי ONE רצו לתבוע אישית אבל תפוז לא הסכימו למסור IP.

    הקטע עם תפוז הוא יותר מסובך לטעמי, מכיוון שכל אתר תפוז הוא אתר שכל כולו מבוסס על תוכן גולשים הם חייבים לעשות את האקסטרא הזה ולהגן על הכותבים שלהם.

  2. כמו שאמרתי אצל דבורית – במקרה הספציפי הזה, עדיף לו לפתוח בלוג עצמאי. ההגנה שהוא יקבל מספק אחסון בחו"ל טובה בהרבה מההגנה שהוא יכול לצפות לה ממפעיל בלוגיה בארץ, גם אם אותו מפעיל בלוגיה באמת רוצה לשמור על חופש הביטוי.

  3. [...] חבוט וגםאורי ברוכין ועו"ד יהונתן [...]

  4. הבעיה עם תביעות משפטיות היא שהאיום מספיק.
    גם לו היה חוק מפורש שקובע שלספק התשתית (במקרה הזה תפוז) אין אחריות על מה שכותבים אצלו, מי שירצה יוכל לאיים ו/או להגיש תביעה (חסרת סיכוי) שתגרום לספק להוצאה כספית ובזבוז שעות עבודה
    אני חושש שתמיד יהיה כדאי יותר לאיים על הספק.

  5. ל-gyuval: ברור שהם לא הסכימו, כי זה לא עניין של הסכמה או לא, זה עניין של צו בית משפט.

    ל-בצאלאל: אם התביעה חסרת סיכוי, אני מאמין שלא מדובר בהוצאה כספית שכן הוצאות המשפט ישולמו ע"י התובע שתביעתו נדחתה.

  6. הוצאות המשפט שנקבעות ע"י בית המשפט לעתים רחוקות מכסות את העלות האמיתית של הוצאות הצד הזוכה. בכל מקרה מדובר בהשקעת זמן עבודה, הכנה וטרחת עורכי דין, שהחברה תישא בעלותם זמן רב לפני שתראה שקל הוצאות במקרה שהצד התובע (המטריד) יזכה.

  7. ל-בצלאל:

    השאלה היא האם לא עדיפה השקעה חד פעמית על-מנת שמקרים כאלה לא ישנו בעתיד?

  8. בוריס, מי אמר שזו תהייה השקעה חד פעמית?

  9. הם לא יסכימו ..