זה היה ביתי. מול Yahoo, הוא היה ביתי

אני ותיק במונחי אינטרנט. יש האומרים שאני יכול להיות מזקני השבט. אני זוכר את התקופה שעוד לא היו שכונות ב Geocities, ולי היה שם אתר אישי. אני זוכר את עלייתם ונפילתם של האתרים האישיים. לכל אחד יש בית, כך הם טענו. כל אחד יכול לבנות בית. ואני בניתי שם בית וקישטתי אותו. אחר כך בנו שם שכונות וערים ואני הרגשתי שיש לי שכנים מוזרים. כמה שנים אחרי זה גאוסיטיז עברו דירה ואני, אני עברתי בית. שכחתי איך היה הבית הקודם, אבל הוא לא שכח אותי.

את הבית השני שלי בניתי בעצמי. קראו להם אתרים אישיים פעם ואני שלא רציתי לקרוא לו אתר שוב פעם בניתי קירות וקישטתי את העמודים. ושמתי שם פרוייקטים שלא היה להם בית אחר ואנשים באו לבית שלי וביקרו בו והביאו כיבוד ומתנות. היה נחמד בבית לתקופה מסויימת, עד שהייתי צריך לעבור עבודה. וכשעברתי עבודה לא היה לי זמן לבית שלי, כי התחלתי במקביל לעסוק בבניין מוזיאונים, ושכונות שלמות. והבית ננטש. במקום לכתוב בבית שלי כתבתי במקומות אחרים ולאט לאט למדו להכיר את מה שאני כותב. ואני ביקרתי בבתים של אנשים אחרים ובשיכונים ציבוריים וכתבתי גם שם בספר האורחים. היו הרבה חברים, כי באותה תקופה המציאו את הבלוגים. ובלוגים כידוע אינם אתרים אישיים אלא משהו אחר לגמרי. ובלוגים כידוע, יש מליונים. לכל אחד יש בלוג הם טענו. ובאמת, כל אחד יכול היה לפתוח בלוג.

אחר כך היה כבר קשה לבקר אצל כל החברים באופן קבוע אבל אני לא הייתי מודאג כי המציאו את ה RSS. לכל אחד יש RSS הם טענו ובאמת, לכל בלוג כזה היה RSS שאפשר היה לעשות עליו מנוי ולהיות מעודכן. אבל אנשים התחילו לקנות דירות גם במקומות אחרים או לבנות דירות נופש ודירות למטרות עסקים. הם שמו את התמונות שלהם ב Flickr ואת הפרופיל העסקי ב LinkedIn, וגם דאגו לנוכחות בשכונות העוני החדשות. לכל אחד צריך להיות פרופיל אחד לפחות ברשת חברתית אחת לפחות, הם טענו. ובאמת, כל אחד שאני מכיר פתח פרופיל אחד לפחות ברשת חברתית. ואני צריך להשאר מעודכן בהכל.

כמובן שגם למשפצי הדירות הסדרתיים נמאס לשפץ כל שבוע דירה חדשה. הפתרון היה שיפוצי אינסטנט, שזו המצאה ישראלית ידועה שהועתקה או נגנבה על ידי הגנבים של Twitter. ככה אתה לא צריך להשקיע בשיפוץ ומספיק שתשפריץ על הקיר שורת טקסט מדי פעם וכולם ידעו מה קורה איתך בכל רגע נתון. רק מה שהם לא חשבו זה שזה בסך הכל מוסיף עוד פסולת בניין לערימת הדירות שלנו שמפוזרת בכל רחבי הרשת.

ועכשיו באו החכמים ואמרו: לכל אחד יש בלוג, ופליקר, וטויטר, ופייסבוק ועוד חמישים בתים בכל רחבי הרשת. ואם הבית שלך הוא המוניטין שלך, כי זה מה שיודעים עליך ברשת אז אתה חייב לדאוג לעשות את זה בצורה מסודרת! לנהל את זה במקום אחד. כל אחד חייב חברת ניהול! ואז הקימו אפליקציות LifeStream, שהם בעצם מקום אחד שאוסף נתונים על כל הבתים שלך בכל רחבי הרשת לכתובת חדשה, ואנשים שרוצים לדעת מה קורה אצלך בבתים השונים עושים מנוי ומבקרים בבית החדש שלך. כולם חייבים חברת ניהול, כך הם אומרים.

אבל אני עצוב, כי אני לא רוצה חברת ניהול של מישהו אחר. אני רוצה לגור בבית שלי. אצלי. ולא בכתובת של מישהו אחר. אני רוצה שכל הבתים שלי ינוהלו על ידי, ולא אצל FriendFeed או החברים של החברים שלי. כי הבית שלי הוא רק שלי. כי דברים שאני עושה הם שלי, ואני לא רוצה טובה של בעלבתים אחרים שיחליטו אם מותר לי או אסור לי בין שתיים לארבע. אני לא רוצה שפייסבוק יחליטו אם מותר לי לייצא את המידע שנוצר בבית שלי בחשבון שלי בפייסבוק לבית אחר שלי ברשת, רק כי הם רוצים לעשות עוד כסף. הרי זה הבית שלי והמידע שלי. לא של פייסבוק. שלי.

בני האדם רכושניים. בגלל זה הם צוברים רכוש ובונים בתים. ואנחנו לא אוהבים שהרכוש שלנו נמצא בידי אנשים אחרים. לכן אנחנו צפויים בקרוב לראות משהו חדש. חזרה למקורות. שיפוצי בתים. קוראים לזה ניהול מידע ומוניטין ואנחנו נעשה את זה בבית שלנו. יש טכנולוגיות שאמורות לאפשר את זה וקוראים להן צבע, שפכטל, רובע ופוליש. (סתם, קוראים לזה OpenID, DataPortability, API ועוד כמה ראשי תיבות.) ואנחנו נרכז את המידע שלנו שוב פעם בבית שלנו.  לא באפליקציות פייסבוק או friendfeed.  רק שהפעם האתר האישי יידע לקחת את דמי השכירות והמידע מכל הבתים האחרים שלנו וישים את זה במקום שלו אנחנו קוראים לו בית. באתר האישי שלנו. כולם חייבים אתר אישי כזה, הם אומרים. זה ממש כמו בית.

מישהו צריך משכנתא?

הארות והערות (30 בינתיים)

  1. יפה.
    מעניין השימוש בטרמינולוגית השיכונים והשיפוצים.
    במיוחד אהבתי את שכונות העוני החדשות…

  2. מניאק! גנבת לי פוסט מהראש.

    לא כתבתי אותו כי הוא לא גמור.

    השאלה "מה זה בית באינטרנט" לא פתורה לי.

    דומיין שהוא רק שלי?
    שרת שהוא רק שלי?
    עיצוב שהוא רק שלי?

    בינתיים בדף הבית שלי (ביקרת בו לאחרונה?) עם העיצוב שלי אבל על שרת של מישהו אחר שבו אני שוכר מקום, אני משתמש ב RSS כדי לרכז את הכותרות מכל מני מקומות שאני כותב בהם.

    מתקרב היום שבו אני אתקין שם דרופל וארכז את הכל במקום אחד.

  3. הפוסט הכי טוב שקראתי השבוע. גם בגלל האבולוציה שכולנו עברנו לאורך הזמן עם הבתים שמאחסנים אותנו ואת המידע שלנו, וגם כי אני כל הזמן תוהה האם זה טוב שאני מפוזרת בכל מקום (כי כולם מפוזרים ככה), ובמה זה עולה לי בסופו של דבר (בין אם אבחר שכן ובין אם אבחר שלא).

  4. פוסט מקסים ומרגש.
    מדהים עד כמה מתקצר הזמן שעובר עד שמשהו מרגיש נוסטלגי. כל שנה-שנתיים עידן חדש, טכנולוגיה חדשה.
    מישהו כתב על קיר בשנקר: "אין כמו אתר הבית"

  5. פוסט נהדר!

    * תושב יורד שכונת Ginza

  6. נכון. באותו עניין:

    Also, Eben Moglen punctured the Web 2.0 hype bubble and said what I’ve been trying to say for years now. Praising companies for providing APIs to get your own data out is like praising auto companies for not filling your airbags with gravel. I’m not saying data export isn’t important, it’s just aiming kinda low. You mean when I give you data, you’ll… give it back to me? People who think this is the pinnacle of freedom aren’t really worth listening to. Please, we need a Free Data movement.

    http://diveintomark.org/archives/2007/08/01/lolwreck

  7. א-מ-ן.

    אני מסכים עם שרון, זה הפוסט הכי טוב שקראתי השבוע, ולמרבה השמחה אני גם מסכים עם כל מה שכתוב בו. כלומר, גם אני רוקע ברגליי כבר איזה שנתיים וצועק "אבל אני רוצה ה-ב-י-ת-ה!"

    ואשמח לראות את זה באמת קורה. הרבה יותר קל, נוח, חכם וגם כיף לשמור על קשר עם כל אחד בבית אחד בלבד, שמכיל גם את הפליקר שלו והפייסבוק שלו והווטאבר שלו. זה כל מה שצריך, בסך הכל. בית.

  8. ShiftSpace הוא דוגמה לדיון במהו מרחב ציבורי ברשת. ולא שיש להם תשובה ברורה וסופית, אבל פתאום השאלה הזאת נראית פחות מסובכת מול השאלה מהו מרחב פרטי. והאמת שעם פשטות ה-FriendFeed-יות זה אפילו קצת תמוה שאין עדיין אפליקצייה שכזו להתקנה.

  9. אכן פוסט מצויין.
    הבעיה שיש יותר מדי שכונות שינסו להתנגד להקמת הבתים הפרטיים. זה פוגע להם בביזנס…

  10. פוסט מאלף.
    העניין הוא כשהבית שלך נמצא בשכונה,בדרך כלל יותר אנשים עוצרים לבקר.
    כשאתה מקים בית על גבעה מבודדת,אתה צריך לעבוד בשביל להזמין את כולם לבוא לבקר.
    מעניין לראות את הכלי האחד הזה,שיעשה את הקסם.

  11. ואז בא ג'פרי זלדמן וגנב לך את הפוסט.
    http://www.zeldman.com/2008/04/27/content-outsourcing-and-the-disappearing-personal-site/

    אפילו בלי קרדיט

  12. [...] ירדן לוינסקי גנב לי פוסט מהראש http://www.thecollective.co.il/?p=159 [...]

  13. @:רן
    לדעתי הכלי הזה קיים ואתה מסתכל עליו עכשיו. קוראים לו וורדפרס והוא הכלי הטוב ביותר (שמצאתי) לבניית בתים פרטיים. אם אתה כמו חנן רוצה בית עם אופציה למרפסת, בריכה אולימפית ומנחת מטוסים אז התשובה שאתה מחפש היא דרופל (או ג'ומלה ודומיהם).
    העקרונות המנחים הם לבנות את הבית שלך בצורה ברת קיימא, שלא יעברו שנתיים ותצטרך להגיע עם בולדוזר ושלום שלום לבית החלומות. ששיפוצניק יהיה משהו יומיומי שאתה לא צריך להזמין שיפוצניק בשבילו כי אתה פשוט משתמש בשיפוץ של השכנה ששמחה לשתף אותך בשפכטל החדש שלה.
    זה פה. קוראים לזה קוד פתוח, כל פתרון אחר הוא פל-קל והגיע הזמן שגם אני אזמין את העירייה להוריד את בית החלומות שבניתי ולחפור יסודות עמוקים יותר למאורת השועלים הבאה שלי.

  14. יש לך את היכולת הנדירה לקחת תופעות ותהליכים חלקם אפילו בהתהוות ולהסביר אותם בצורה פשוטה ונהירה לכולם.

    יופי של ניתוח

  15. ירדן,
    מעולה ונכון כל כך.
    אני לא יודע אם קראת את זה, אבל בדיוק במקביל העליתי את הפוסט הזה: http://yigalc.wordpress.com/2008/04/25/scs/.
    תודה לך.

  16. תודה. מה שרציתי להוסיף זה שאנחנו יכולים לקבוע את הבית שלנו בכל מקום, במידה והמידע באמת חופשי. זה לא חייב להיות בכתובת ששילמנו עליה. אבל זה לא המצב היום.

  17. [...] ירדן לוינסקי כותב על התפתחות התוכן האישי באינטרנט, החל ב"אתרי בית", דרך בלוגים וכלה ברשתות חברתיות, תוך התייחסות לניהול התוכן וכולל מבט על העתיד. יתר על כך, לוינסקי מצליח לעשות את כל זה תוך כדי שימוש במטאפורה מורכבת אך קוהרנטית להפליא. מרתק. [...]

  18. רוב הבתים בשכירות, על קרקעות שכורות וכתובות שכורות.

  19. [...] לוינסקי כותב על תבוסתם של האתרים האישיים לטובת שכונות העוני החדשות [...]

  20. [...] התחיל שיחה על מה הוא הבית האינטרנטי. רב התגובות בפוסט הם שלי (כולל טראקבקים) כי אני חושב על [...]

  21. התקבלה בבלוגדיבייט תגובה לרשימה זו…

    קוראת כפייתית כתב תגובה לרשימה זו בבלוגדיבייט. כותרת התגובה: הקפה ש(אולי) לא הכרתם…

  22. הרשומה נתקבלה בבלוגדיבייט…

    I found your entry interesting do I've added a Trackback to it on my weblog :)

  23. יפה כתבת. וסוג של טראקבק לעניים:
    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=209763&blogcode=9086988

  24. 1. תודה לחנן כהן, שבאמצעות כמה מרשומותיו המושכות מדי פעם את תשומת-לבי וסקרנותי, אני מגיע לרשומות אחרות, שמצד אחד מרחיבות את ידיעותי אבל מהצד השני מדגימות לי כמה אני בור ועם-הארץ.
    2. כבר שנתיים-שלוש, מאז התוודעתי לעולם האינטרנטי – קריאה וכתיבה בו – אני מאד רוצה "לבנות לי בית" בהמשגה של ירדן, ומתלבט איזה, איך, איפה…?
    3. 2 הסיבות(אני משער שהן הסיבות הקרדינאליות של כל מי ש"הציקתהו רוח בטנו" והוא "מת" שהעולם ידע עליו ועל מה שיש לו להגיד לעולם): א. אני חושב שיש לי מה להגיד לעולם ורוצה להגיד את זה, כי אני סובר שזה חשוב לעולם, כדי שיהיה טוב יותר לשוכניו ממה שהוא. כלומר: אני רוצה להשפיע. ב. אני רוצה להתפרק מ'כאבי-הבטן' שלי, ולבדוק אם גם לאחרים יש 'כאבי-בטן' דומים ומה הם חושבים על 'כאבי-הבטן' שלי. כלומר: ליצור קשר כביכול "אישי-אנושי" עם אחרים, שפיזית לעולם לא אפגוש, וחבל, כי עשויים גם להיות לי מעניינים וגם נעימים לקשר.
    4. אבל ככל שאני צולל, במאמץ לא לטבוע, לאוקיינוס הזה של האינטרנט (ומזל שמשאב-הזמן מגביל אותי בשקיעה-טביעה), אני מסיק שמעבר לתכנים שהם המעניינים אותו, ובהם אני רוצה להתמקד – אין מנוס מלהכיר את הטכניקות והטכנולוגיות, ולזה אין לי לא הכשרון ולא בסיס-הידע, ולא הכלים לרכוש. לומר את האמת: גם לא-כל-כך ענין לדעת. ג'ומלה, וורדפרס, דרופל, בלוג, אתר, פורטל, רשת חברתית, פורום, קהילה, קומונה, טוקבק, פוסט – - – יה חביבי ! רק מילון-המונחים הזה שאני משוטט בו כהדיוט גמור, גורם לי לסחרחורת ולאיבוד שיווי-המשקל.
    5. כמו אחד המורים שלי, ש"שחה" בתחומו ולא הבין "מה יש כאן בכלל לא להבין" (תמיד כאשר שאל אותו תלמיד שהתקשה לעקוב אחרי החומר שאלה, היה עונה: "הרי זה טריוויאלי !" וממשיך הלאה במירוצו ב"חומר" בלי להתעכב), אני מנחש שגם רוב הקוראים את דברי, אם לא כולם, ירימו גבה ולא יבינו מה יש לא להבין בהבנת המילים האלה ועוד אלף דומות אחרות (html, xtml, adpi, itp, mpi, pphd, rss, feed— הצילו ! ). אבל בלי ידיעת המונחים האלה והבנת המושגים שהם מייצגים – הרי אי-אפשר בכלל להתחיל לבנות 'בית' באינטרנט, או אתר, בלוג, פורטל, פורום, כרטיס ברשת חברתית – - – (יה-בה-יה !) כדי שידעו גם כמה שיותר אחרים שאני ודברי בכלל קיימים.
    6. אגב: בשום מקום בהתכתבויות האלה כאן (שלא להזכיר 'מבזקים פרסומיים' של כל מיני אינטרסנטים עסקיים בתחום) עד עכשיו לא מצאתי דוגמאות השוואתיות של כמה חלופות בנושא: כמה זה עולה – רישום שם-דומיין, אכסון על שרת, שירותים כאלה ואחרים, וכו'.
    7. לסיכום: עם כל תוספת-הידע המסויימת שדילוג מקישור לקישור ומרשומה לרשומה מביאים לי כבר כמעט שלוש שנים, ככל שלכאורה אני 'נוגע' יותר במידע, אני מבין שעד שלא אעשה צעיר בכמה עשרות שנים, כדי להתחיל ללמוד את תנועות-היסוד של השחייה האינטרנטית, אין לי סיכוי להביא את דברי לעולם, כדי להשפיע אפילו בננומילימטר על המציאות המחורבנת שמביאה אותי אל סף היאוש: זה העולם לתוכו הולידו אותי הורי, ואני – ברוב נאיביותי – הולדתי לתוכו את צאצאי ?! וזה העולם – האינטרנט – שכנראה לי כבר לא תהיה דריסת-רגל אמיתית, אלא בשולי-השוליים בלבד.

  25. תודה ירדן! תענוג לקרוא. אני מקווה שתמצא/תבנה לך בית בקרוב.. אני מרגישה מאד בבית באתר שלי, קטן פרטי ונידח כמו שבית פרטי יכול להיות, אבל נכון שחוץ מלינקים ותקווה שמישהו ישתמש בהם אין דרך לקשר בינו לבין החלל החיצון שלי (מיספייס) או דירות הקיט שלי במקומות אחרים..

    שיהיה טוב
    שירה

  26. [...] טוויטר וכל השאר, אם לגנוב שורה מדאגלס אדמס, מעסיק רבים, כאן ובמקומות אחרים. האם עידן הבלוגים נגמר? האם טוויטר [...]

  27. ורד מוסנזון

    האם באמת מדובר בבית או בצורך להשתייך לקבוצה, לחבורה, למשהו. ואולי בכלל זו התקווה לשלוח חכה לים מלא אפשרויות, שמא מישהו יעלה?

    מה המשמעות של 'בית' מה הוא באמת אמור לספק.
    סקרנית לתשובתך

  28. ממשיכה את המחשבה בנושא (גם לי יושב כזה רעיון בראש הרבה זמן)-
    הדף האישי שאני בונה, חייב להיות באיזשהו מקום עדיף על פני כל שאר הייצוגים שלי באינטרנט. דווקא כי הוא זה שאני שולטת בו (כבית פרטי שאני יצרתי), אני יכולה להחליט מה אני מקשרת ומה לא, וזה יקבע שלדוגמה הנוכחות שלי בדה-מרקר היא חלק חיוני מחיי אבל אלבום הפליקר לא יקושר מהבית שלי. כלומר הבית משמש לניהול בעל-משמעות של הנוכחות האינטרנטית שלי. לגישתי אין סנכרון עם כמה שיותר מקורות שאפשר -בניגוד ללייף-סטרימינג – אלא הניהול הזה, שהופך להיות קריטי ככל שאנו צוברים יותר רקורד של פעילויות שונות ומשונות באינטרנט שאנחנו לא בהכרח מזדהים איתן שנים אחרי.

  29. אני בונה עכשיו בית בגליל. אמיתי. לא יעלה בדעתי לרגע לבנות אותו בעצמי. ברור לי שאשלם הרבה כסף לקבלן שיבנה את מה שאני אבקש. אני מקווה שייצא כמו שרציתי.

    מי שרוצה בית באינטרנט שיעשה לעצמו טובה וימצא קבלן אינטרנט נחמד שיעשה בשבילו את העבודה.

    ככה כל אחד יקבל בדיוק את הבית שמתאים לו. אחד יהיה לו דירת שני חדרים ובלוג בגבעתיים, לשני יהיה ארמון בסביון עם מערכת ניהול תוכן מתוחכמת, פידים מפה ועד הרצליה ואגרגציה של חצי מהרשת.

    כל אחד גם ישלם בהתאם.

    לרוב האינטרנט העסקי יש אחלה בתים. זה רק המשתמשים הפרטיים שסובלים. מי שלא מוכן לשלם, שימשיך להסתובב בשכונות החינמיות ולקטר.

    ואפרופו דרופל וג'ומלה, מי שבונה את הבית בעצמו למרות שהוא לא קבלן שלא יתפלא שיוצא לו עקום.

  30. [...] לוינסקי כותב על תבוסתם של האתרים האישיים לטובת שכונות העוני החדשות [...]