מת בעירק

מת בעירק (Dead in Iraq) הוא השם שבחר ג'וזף דלאפה (Joseph DeLappe) לעבודת האמנות (?) האחרונה שלו. מת בעירק (Dead in Iraq) הוא גם השם שבחר דלאפה כשם המשתמש שלו במשחק "הצבא של אמריקה".

מת בעירק - צילום מסך

America's Army משחק פירסט-פרסון-שוּטר (First Person Shooter) אשר פורסם על ידי צבא ארצות הברית ככלי לגיוס צעירים לצבא. המשחק כשלעצמו הוא מאוד מעניין ככלי תעמולה. על מנת להגיע לשלב המגניב של להסתובב עם החברה ולירות ברעים תצטרכו לעבור טירונות והכשרת לש"ב – מה שנותן למשחק נופך ריאליסטי כביכול ומאפשר למשחקים בו להרגיש שילוב של פטריוטיות, רצינות וכמובן מנה גדושה של חדוות ההרג הישנה והטובה של הז'אנר. אלמנט מעניין נוסף במשחק הוא שהיחידות של המארינז הנלחמות ב"רעים" הן קבוצות של משתמשים אשר למעשה נלחמות בקבוצה מקבילה של משתמשים אשר מהמסכים שלהם רואים את אויביהם כ"הרעים". זה מוסיף פן פואטי למשחק כשכל האש שנורת היא בעצם Friendly Fire המאפשרת לקרוא את הפעילות של צבא ארצות הברית דרך הביטוי – Self-Defeating. "הרעים" המדוברים מיוצגים על ידי יחידות פָרַמיליטריות כלשהן הגדילו המעצבים לעשות בכך שלא שמו קאפיות על ראשי המחבלים, הרי שלא מדובר בגזענות, צבא ארה"ב מחזיק בסיסים ויחידות חמושות היום כמעט בכל פינה בעולם. נוכל להסתפק בכך ש"הרעים" אינם אמריקאים. (למרות שהם כן…)

בכל אופן, בחזרה לטוראי מת בעירק המדובר. כשמתחיל סיבוב משחק והיחידה מתכוננת להכנס ב"רעים" הטוראי הסורר מוריד את הנשק (משתמט) ומתחיל קשקשת ברשת. דלאפה מחזיק ליד עמדת המחשב שלו רשימה של ה-4000+ חללים אמריקאים במלחמה וקורא את שמם, דרגתם והמקום שממנו באו – שם אחד אחרי השני. הוא עושה שימוש בממשק הצ'אט המובנה של המשחק. מה שמתקבל הוא מעין מאש-אפ מטריד בין יום הזכרון לבין רמבו, כשהצ'אט במשחק מתרגם בזמן אמת את הטקסט המוקלד לדיבור מחשבי מתכתי. באמריקה'ז ארמי החיילים שמתים לא מדממים אבל דלאפה נותן בהם שמות. באמריקה'ז ארמי גם לא ניתן לדבר ולאחוז בנשק באותו זמן, אבל אתה יכול לדבר גם אחרי שנפלת בקרב, מה שהופך את הקול המתכתי וחסר החיים של דלאפה (שהוא תמיד אחד הנופלים הראשון ביחידה) למצמרר אף יותר.

לאחרונה יצא לי לראות את דלאפה בריטואל שלו בלייב במרכז האמנות וטכנולוגיה Eyebeam בניו יורק, הוא כבר היה לקראת ה-4000 ועמד להדביק את ספירת הגופות. בשלב מסויים אחד המארינז ביחידה שלו הוריד את הנשק ושאל:

"Is that a tribute, or a protest?"
("האם זו מחוות כבוד, או מחאה?")

דלאפה לא ענה, הוא אף פעם לא עונה, רק ממשיך:

Christopher R. Kruse, 23, Army Sergeant, Nov 13, 2007 Emporia, Kansas

Casey P. Mason, 22, Army Private 1st Class, Nov 13, 2007 Lake, Michigan

רוב התגובות להן הוא זוכה הן:

Dead In Iraq, STFU

Dead In Iraq, STFU

ואז חברים לנשק אחרים מפצירים: "אל תשתמשו בשם שלו, אתם משחקים לו לידיים." מדי פעם הם מצליחים להעיף אותו מהמשחק, אבל אז הוא מציץ מתוך סרבר אחר וממשיך:

Peter W. Schmidt, 30, Army Specialist, Nov 13, 2007 Eureka, California

Kenneth R. Booker, 25, Army Sergeant, Nov 14, 2007 Vevay, Indiana

כשנשאל למה רק חיילים אמריקאים, הרי יש פי 500 חללים עירקים חפים מפשע… לדלאפה יש תשובה מצויינת בעיני. הוא אינו מעוניין להפיל את האשמה של המלחמה על החיילים הצעירים או על המתחיילים בפוטנציה. האשמה הזו היא משותפת לכל האמריקאים. דלאפה פשוט ממשיך לספק את השירות שהציעו יוצרי המשחק: יצוג ריאליסטי של חיי הצבא. יצוג שהתבוסה העצמית והמוות הקר והמתכתי הם חלקים בלתי נפרדים ממנו.

תוספת (תודה לישי כהן על הלינק):

YouTube Preview Image

הארות והערות (6 בינתיים)

  1. אתה בטוח שזה לשאפל?
    הוא מציג עצמו בשם
    DeLappe

  2. פדיחה, תוקן, תודה. בשביל זה יש אינטרנט.

  3. אליהו,ירושלים

    כל פעם מחדש אני מתמלא פליאה לנוכח שדות האזוטריה הפרושים מלוא העין באינטרנט הזה.
    מחאה נגד המלחמה בעיראק דרך משחק דום?! ואני לא אומר את זה לגנאי. פוסט מעניין וכמובן המסר חשוב.

  4. [...] זר אביב כותב בקולקטיב על מיצג מחאה מעניין שאין לי דרך תמציתית לתאר אותו. כנסו לפוסט וקראו [...]

  5. הכנסתי לפוסט, תודה על הלינק…