מאזן האנרגיה של מעריב

כאשר עלה המותג של NRG לאוויר,הבעתי הסתייגות (תסלחו לי שאני לא מוצא בשעה הזאת את מראי המקום) מהבחירה ליצור מותג נפרד, ובעיקר מרמת העצמאות שקיבל NRG. בניגוד לידיעות, שעלו מההתחלה, ובשלב מוקדם יחסית של התפתחות הרשת בישראל, עם ynet (שעל אף העצמאות החזותית שלו, יש בשמו זיקה חזקה לקבוצה), למעריב כבר היתה נוכחות רשת, שהקהל התרגל אליה, והמעבר היה חד ופתאומי.
הנטייה ליצור מותג חדש עבור כל מוצר/שירות/הצעה חדשה היא נטייה נפוצה בהרבה קטגוריות. בלי להיכנס לתיאוריות של ארכיקטורת מותג וניהול פורטפוליו, העניין שחשוב לזכור הוא שכל מותג אוכל כסף. היצירה שלו זה עוד החלק הזול. ההשקעה העיקרית היא יצירה של זיהוי ואסוציואציות סביבו בקרב קהלי היעד, ושמירה על החוזק שלו לאורך זמן. כל המותגים נולדים בטור של ההוצאות, לא בטור של הנכסים. רובם גם מסיימים את חייהם שם.

עם זאת, היו אלמנטים מקוריים ומעניינים בשפה העיצובית של המותג (עבודה טובה של ניאו-גרופ, אם כי לא בליגה של ברודי), עליהם העיבה ארכיטקטורת מידע מפוקפקת. בעייה שזכורה לי למן ההתחלה ולא תוקנה עד הסיבוב הנוכחי, היא שברמת ניווט, מדור במובן של תת-ערוץ ומדור במובן של טור קבוע נראו בדיוק אותו דבר וזכו במרבית ההקשרים לאותו משקל.
(אחת המשימות שהוטלו עלי בזמנו ב-ynet, עם עליית האתר, הייתה לנסות למפות אותו, זה לא היה פשוט בכלל.).
למרות קשיי הניווט, לפחות המיצוב של המותג היה ברור: יותר מגזיני, יותר צבעוני (בעיקר הצבע הצהוב), יותר אישי, פחות ממלכתי. הבידול מהמתחרה העיקרי היה מאוד ברור. שאלה שאולי לא נשאלה במספיק קפידה, היא – האם הפונקציה הזאת מחזיקה מותג תוכן באופן תחרותי מספיק, בהתחשב בהתנהגות של צרכני התקשורת הישראלים? הקשיים שממשיכים ללוות את המותג, מעידים על כך שכנראה שלא ממש…
(קולגה אחד אמר אז: "זה עקבי עם כל האסטרטגיה של מעריב, להעתיק כל מה שידיעות עושים רק לעשות אותו יותר פופוליסטי וצהוב".)

בשלב השני של חיי נרג', הוגדלה המילה מעריב בתוך העיגול של הלוגו (holding shape בעגה המקצועית) – כלומר הובלט הקידום של מותג האב. העמוד הישן ירד בינתיים, אבל עד לפני כמה ימים היה אפשר למצוא במקומות שונים באתר גרסאות עם שני משקלים של היחסים בין NRG והמילה מעריב.

השלב הטרמינלי משהו שאנחנו רואים בעמוד החדש – משקל זהה ל-NRG ולמעריב.
החדשות הטובות הן שרב בעיות ארכיטקטורת המידע טופלו. העיצוב החדש הוא נקי, מסודר, שמרני כמעט. אפשר להאשים אותו בדמיון ל-ynet, אבל הוא כל כך גנרי, שאפשר להשוות אותו לאתרי עיתונים רבים בעולם. היתרון הוא שמישות מאוד גבוהה. אגב, סחתין על התפריט הנפתח, תודה לאל שסוף כל סוף מעצבים מצליחים לדחוף חידושים שכבר כמעט עשר שנים אתרי תוכן מסרבים לאמץ (מסוג הדברים שירדן ואני לא הצלחנו, בדרך כלל, למכור ביואל, בזמנו.). הייתי מרחיק לכת ואומר אפילו שבמובנים מסויימים השמישות של עמוד הבית החדש עולה על זאת של ynet, שבעיקר בסיבוב העיצוב האחרון חוטא כמה חטאים מעציבים. (winwin, עם כל הכבוד ל-SEO שלכם – לא נשכח ולא נסלח (-: )

החדשות הרעות הן שלמעשה, ברמת זהות המותג, הושלכה לפח כל השפה העיצובית שאופיינה, בין השאר, על ידי אותן קוביות מעוגלות פינות, וניכרה בטיפול המקורי בתמונות באתר. (בריף משוער:" גם אנחנו רוצים סוג של בננות."). האתר החדש כל כך נקי ושמרני, שאין לו אופי בכלל, מלבד צבעוניות מסויימת, גנרית למדי גם היא.

המגמה ברורה: המותג לא ממריא בעצמו, ומעריב בחרו להגביר את הקרבה כדי להעניק לו את ההילה של מותג האב שהנכסיות שלו עדיפה. אבל כמה באמת עובר האופי של מעריב בעיצוב החדש? לא ברור.
אני לא בטוח שבטווח הרחוק מעריב יימחקו את NRG כמותג נפרד. אני כן חושב שבשלב הנוכחי, הם היו יכולים באותה מידה למחוק אותו.

(מישהו יודע אם זאת עבודת עיצוב אין-האוס או שאחד המשרדים מעורב בזה?
גילוי נאות, למי שלא יודע: בין 2003-2005 סיפקתי שירותי ייעוץ אטסטרגי ל-ynet.)

למי שמתעניין מה מסתתר בצד הקוד (מסתבר שהישגים מרשימים) – רן יניב הרטשטיין צולל פנימה.
עכשיו רק נשאר שמישהו יכתוב ניתוח של העיצוב/שמישות (הניתוח למעלה הוא יותר על צד המותג, למרות שהוא נוגע בנושאים אלה) נהיה מסודרים…

הארות והערות (29 בינתיים)

  1. אסון עיצובי, אם תשאל אותי. כזה אתר אנמי ונטול זהות לא ראיתי כבר מזמן, בטח לא בקרב אתרים גדולים כמו ש-NRG מנסה להיות.

    אבל מה שבאמת מעצבן אותי, ומעצבן אותי גם בוויינט פעמים רבות הוא מוטיב חוזר: תמונות לא לחיצות. רבותיי, מי שמרביץ תמונה גדולה בצמוד לכותרת (או קטנה, זה לא משנה) ולא עושה אותה לחיצה, הוא פשוט דביל. ככה לא עושים אינטרנט.

  2. אכן, תמונות לא לחיצות זה חטא שמישות מהמדרגה הראשונה.

  3. מה שעוד מפתיע, לפחות אותי, הוא הנדל"ן המרכזי והנכבד שהאזור האישי ("מעריב שלי") מקבל. מעניין אם זה סתם טעות, או שיש באמת הרבה אנשים שמשתמשים בזה.

    בעניין מחיקת המותג: שים לב שגם בבחירת הכותרות NRG כבר לא קיים: "מעריב שלי", "עוד במעריב", "חפש במעריב".

    אולי בגלל זה ה"בטא" מתחת ללוגו.

  4. למרות שאני מוטעה אנהרנטית, אני בכל זאת חושב שבמחינת פלואו המידע לגולש, nrg מעריב עושה טעות בהיררכיית התצוגה. הגולשים מחפשים סימפלסיטי בעיניים, ואנחנו רואים את זה גם אצלנו (וזה כולל התיקונים שאנו ממשיכים לבצע ב-FP). שלוש הידיעות שמשמאל לראשית יוצרות לדידי עומס יותר על הגולש הממוצע.

    אין ספק שאתרי חו"ל בנויים על שלושה, ארבעה ולעתים אפילו 5 טורים, ואין ספק שזה מאפשר ניצלות טובה יותר של הנדל"ן, אבל בסוף זה בעיקר רעש רקע.

    ואכן, לגבי המותג עצמו, נמחק, ואולי טוב שכך.

  5. [...] כאן « רקוויאם לפרינט [...]

  6. העיצוב אנמי, התוכן מאורגן בצורה מבולגנת ועל הדגשים הויזואלים אפשר להתווכח,

    אבל כל-כך כיף סופסוף להכנס לאתר ישראלי שבנוי לפי תקנים, עובד על כל הדפדפנים כמו שצריך, נטען מהר, כמעט ולא מפריע לגולש עם קשקושים קופצים בכל פינה (קפץ לי משהו פעם אחת וזהו).

    מוזר לי קצת שעל הדרך לא השקיעו קצת בנגישות לבעלי מוגבלויות ושאין היררכית כותרות (H1, H2 וכו') מסודרת.

    אבל אם למען השמישות החליטו, לפחות זמנית, להקריב חלק מהעיצוב – אני בעד.

  7. לפי מה שאני יודעת מדובר בעיצוב אין האוס.
    מעבר לזה, היתרון של האתר הזה על קודמו הוא ברור וכל מי שאומר אחרת לא ניסה לגלוש ב-NRG או למצוא משהו שהוא צריך בעיצוב הדחוס הקודם.
    נכון שמדובר בעיצוב יחסית ג'נרי (כן דומה ל-ynet לא דומה ל-ynet זה לא בדיוק הסוגייה) אבל הוא משדר משהו הרבה יותר מקצועי ומדוייק מהעיצוב המבולגן הקודם. מרשים בעיני גם קצב השינוי. הקבוצה המשנה הגיעה לפני חודשים ספורים והספיקה לעשות שינוי שהוא לא רק דף בית חדש אלא עיצוב שלם שונה לאתר.
    מוצלחות גם ההפניות הנוספות לאייטמים נוספים מתחת לראשית לסיקור נרחב של סיפור מרכזי.
    ושי – גולשים אכן מחפשים פשטות והיררכיה ברורה שבזה ynet מצטיינים אבל זה בדיוק השינוי שנוצר במעריב: היררכיה ברורה, פשטות ניווטית (הרי כולנו יודעים שהבננות הן לא בדיוק פשטות ניווטית או מענה היררכי) ונקיון כללי.
    וגם היישור ימינה מבורך. ארץ הקודש.

  8. טליה – כל מילה בסלע, שלא לדבר על זה שהאתר עכשיו הוא הרבה יותר פנים ורטיקולרי אפליקטיבי. תארגני פגישה!

  9. שי, במצב היום, אתרים בחו"ל יכולים להיות עם יותר טורים, ועדיין יותר שקטים מ-ynet. הרעש בארץ מגיע לרב ממסחור יתר ודחיסת אלמנטים בכל חלל לבן אפשרי.

    אחיחי – יפה הבחנת. אני אנצל את זה כדי להעיר שהנטייה לחזור על שם המותג (מעריב) שוב ושוב בחלל שהוא ממותג מלכתחילה, היא שגיאה נפוצה שרק מוזילה אותו ומוסיפה רעש שיווקי מיותר.

    טליה, אני מסכים עקרונית, אבל לא חושב שצריכה להיות סתירה. כמו שכתבתי בעבר, המתח בין שמישות ושיווק הוא מובנה ברשת (בגלל המתח בין המוכר והאינטואטיבי ובין השאיפה לשוני ובידול), אבל לא חסרים אתרים שמצליחים להשיג את שניהם ובכל זאת ליצור אופי ייחודי.

  10. אורי – אני מסכים איתך כמובן, אבל בסופו של דבר זה האקו-סיסטם המסחרי הישראלי. אם היה מתח נורמלי בין כמות הכסף לכמות הגולשים לכמות ההוצאות של האתרים הגדולים, היה גם נוצר פרסום אחר.

  11. מזל שאפשר לסמוך עליך שתנתח אותם מיד עם העליה:)

    אני דווקא חושבת שהמצב הנוכחי הרבה יותר טוב עיצובית ושימושית ממה שהיה קודם.אכן האתר החדש משקף יותר את האבא מעריב,אבל אולי זה הפתרון עבורם במצבם הנוכחי,במיוחד בגלל העלות של המותג.
    לי קצת מפריעים קטעי הוידאו שתקועים אי שם באמצע העמוד ולא ברור מה הם מייצגים או למה הם שייכים (בעמוד הזה למשל http://www.nrg.co.il/online/5/HP_802.html)
    חוצמזה- לפייסליפט תמיד יהיו השלכות,אבל אני תמיד בעד :)

  12. לא מבינה גדולה בעיצוב אתרים ובכל מיני מילים מקצועיות הלקוחות מתחום המחשבים, רק יודעת שהעיצוב הקודם היה מצועצע בצבעוניותו, עמוס ורועש לעין. העיצוב הנקי והעדין עושה חסד למקצוע העיתונות שמאז המעבר לאינטרנט ירד ערכו, דף הבית מציג חללים, מרחבים פתוחים, לא עמוס כמו nfc או אתרי חדשות אחרים. על ויינט אני בכלל לא רוצה לדבר עד שהם לא יחליפו את צבעי האדום-לבן- כחול של הדגל הצרפתי או ההולנדי (תלוי איך מסתכלים) או שזו הכלאה בין הדגל הישראלי לבין זה האמריקני, שזו הסבירות הגבוהה והמאוסה יותר.

  13. אני חושב שנעשו כמה החלטות שהן טעויות מובהקות, אבל בסופו של דבר דווקא יצילו את nrg מעצמו.

    השמישות, מהירות הטעינה וההתאמה למנועי חיפוש יעשו את שלהם ויגבירו את התנועה לאתר בצורה שתקל עליו להתמודד עם מפרסמים, והקוד הכמעט תקני (תודה לאל, סוף סוף אתר מהליגה של הגדולים מוותר על טבלאות!) יקל על תיקונים קלים כמו עניין התמונות הלא-לחיצות.

    נכון, האתר יבשושי מעט, אבל בפעם הראשונה יש תחושה של אתר שלא מסתפק בגולשים שמגיעים "כי זה הכי פחות גרוע שיש בעברית". וגם תחושה שמישהו שם למעלה החליט להקשיב לאנשי המקצוע.

    ובהחלט יש מצב לדבר עכשיו על תחרות עם וואלה וynet.

  14. נ.ב. אהבתי את ה"בטא". מעניין לראות מה יהיה בהמשך, ההתחלה בהחלט ברגל ימין לדעתי.

  15. [...] אורי ברוכין מנתח בקולקטיב. [...]

  16. [...] מה להגיד על העיצוב עצמו כרגע – יש מספיק מי שיעשו את זה הרבה יותר טוב ממני, ואני גם בכלל לא גולש [...]

  17. אני חושב שיש שיפור, אבל הלוגו החדש פשוט מכוער ונראה כמו משהו מהעבר. אם הייתי רואה את האתר בלי לדעת למה הוא שייך, הייתי מהמר שהעיצוב שלו נעשה לפני עשור ולא היום. בעיניי זה מאכזב שאי אפשר למצוא התקדמות גרפית לא בנרג' החדש ולא בוואינט החדש.

  18. בירנית גורן פרסמה קרדיטים במסגרת תגובה:
    "על העיצוב הנוכחי חתומים אך ורק ענת שולומון, עמיר חדד, ויותם הדר, והם אלו שעבדו בשלושת החודשים האחרונים על העיצוב החדש שהושק היום."

    יותם הדר הוא תורם רב זכויות לקולקטיב ומבזקי קונספציה.

  19. [...] בפינת הנושא החם: כולם כותבים על העיצוב החדש של NRG מבית מעריב. זוכה בפרס הפוסט [...]

  20. [...] הפוסטים המצוינים שפורסמו ברחבי הרשת על שני הנושאים המעניינים [...]

  21. ביקשת, קיבלת.
    http://www.seo-site.co.il/amitay/?p=26

  22. [...] אורי ברוכין מנתח את חייו של המותג. [...]

  23. א. שמתם לב שגם הפאבאייקון הוא עכשיו ה-"מ" של מעריב ולא מה-שזה-לא-היה מקודם (אני די בטוח שזה היה n או משהו כזה). עוד שלב במותו של מותג נרג' (וטוב שכך, לדידי).

    ב. כותרות המדורים אינן קליקות. אם אני מגיע עד למטה, נגיד, למדור היהדות, ומחליט שאני רוצה לראות איזה עוד כתבות יש שם, אני חייב לעלות לראש העמוד הראשי כדי למצוא (בקושי) את הקישור למדור היהדות. וחסר לי שזה לא יהיה בשורת המדורים הנבחרים, או אז אאלץ ללכת לרשימת "כל המדורים", ומשם מי ישורון…

  24. מבלי להתייחס לעיצוב עצמו –
    מה שהכי מרשים אותי הוא העובדה שבארגון גדול ומסורבל שכזה המעצבים הצליחו לעמוד בלחצים שכיחים של Design by committee – והוציאו מוצר מוקפד, אחיד *ונקי*.

  25. הפלא ופלא – עם כל הרעש על העיצוב החדש, תראו במה נתקלתי כשהצבעתי בסקר באחד מעמודי התרבות של NRG:
    http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/734/903.html?pvot=4;1734903

  26. אני לא מבין על מה הצהלה. כלומר יש סיבה טובה. אתר מכוער ולא שמיש לעילא הפך למשהו יותר קריא ושמיש. וסחטיין.
    רן מתלהב מהקוד. למה? בבדיקת תקינות מהרגע נתגלו 322 שגיאות.

    http://validator.w3.org/check?verbose=1&uri=http%3A%2F%2Fwww.nrg.co.il%2Fonline%2FHP_0.html

    בבדיקת CSS נתגלו 7 טעויות.
    http://jigsaw.w3.org/css-validator/validator?profile=css2&warning=2&uri=http%3A%2F%2Fwww.nrg.co.il%2Fonline%2FHP_0.html

    בדיקת הנגישות נכשלה אף היא.

    מוזר למה בישראל כשמישהו עושה משהו שכולם קוראים עליו בבלוגים בחול או שומעים עליו מחברים בסטרטאפים שפונים החוצה מיד מתלהבים. לעלות לאוויר בלי לבדוק את הטעויות האלה זה מחדל. כי זה פשוט וקל. וזלזול בנגישות זה פשוט מאכזב.

    ל-NRG יש הרבה לאן לצמוח. וטוב שכך. נראה שהם בעניין.

    אגב כבר יש לאתר סטייליש. מומלץ.
    http://userstyles.org/styles/2623

  27. הרצל, מעצב ווב

    בנוגע לעיצוב: טעות נפוצה, שחוזרת כאן בביקורות, היא ההתייחסות לעיצוב "נקי", או "יבש" כעיצוב בעייתי, משעמם וחסר אופי, רבותי, עיצוב יבש זו אמירה עיצובית חריפה בנוגע לכוונות היפות של האתר! זה אומר: יש לנו כאן תוכן והוא שחשוב. הסיבה העיקרית לתחושה שמדובר באתר רציני יותר ופחות צהוב, היא בדיוק העיצוב הזה שמתפקד כמשרת של המשתמש ולא כמשרת של האגו של המותג. האלמנטים ה"מקוריים" של ניאו גרופ בזמנו היו מעיקים, גסים ולא ידידותיים בעליל, הם אמרו: אנחנו כאן, מה זה משנה מה יש לנו להגיד (אלוהים, חלוקת התמונה הראשית בהתחלה הייתה כל כך מעליבה)מחלקם הם ירדו די מהר וחלקם נגררו בין גלגלי האתר והפריעו לנסיעה עוד הרבה זמן. יותר מכך, האתר הקודם נראה כאילו לקחו את ווינט והוסיפו לו אלמנטיים כדי שלא יראה גנוב, מהבחינה הזאת, היה לו עוד פחות אופי מהנוכחי (או יותר נכון, אופי של נמושה) האתר הנוכחי, שונה בעליל מווינט ויותר מזכיר, גם לא ממש אבל אם כבר, את הארץ. עיצוב טוב יודע לא לגעת במקומות שלא צריך וזה משהו מעצבים טובים יודעים, אבל הלקוח מפיל אותם, כי הלקוח צריך לראות שנגעו ושינו וקישטו בשביל להרגיש שהוא קיבל תמורה לכסף, שאפו גדול למעצבים שהצליחו להעביר את זה למעריב ולמעריב שהבין את זה. רוב הביקורות כאן לגבי חוסר אופי, אגב, היו נמנעות אם הלוגו, שהוא דווקא מקום שכן אפשר לקשט יותר, היה מטופל כמו שצריך. אותו מקום אותו גדול אותה היררכיה, רק שיהיה שם לוגו עם סגנוןולא טקסט (אי אפשר לקרוא למה שיש שם לוגו) ללא ספק דרוש תיקון בחלק זה. הצלחה נוספת היא ההיררכיה בין החלק החדשותי והחלק של הפנאי שנמצא בצד שמאל, בעמוד הישן הם קיבלו חשיבות זהה והגבירו את תחושת הצהוב וטשטוש הגבולות בין עיקר וקשקושים שאני אוהב לקרוא אבל מעדיף לראות אותם בעמוד האחורי, מי שחושב שווינט מסודר, כנראה לא נוהג לקרוא על אוכל שם, כי אני לדוגמא, צריך כל כניסה שלי לפתור את החידה: לאיפה לעזאזל הם הזיזו את המיקום שלו עכשיו?.
    בקיצור, האתר החדש מקפיץ את מעריב מדרגה (כן,כן, הרבה מעל ווינט)הורג סוף סוף את המותג האינטרנטי הקודם ואומר:אופי שמופי, אנחנו עושים כאן עיתונות. אצלי לפחות זה החזיר אותם ללופ ההצצות היומי.

  28. שמתם לב שהתמונות הפכו ללחיצות?

  29. אני ממש לא מסכים עם הגישה של אורי באשר ליצירת מותג נפרד.
    ברמה העקרונית- מוצר חדש לרוב מחייב יצירת מותג חדש, בודאי כאשר מדובר באמצעי מדיה שונה כל כך (עיתון מול אתר אינטרנט).
    יצירת מותג חדש אומנם "אוכלת כסף", אולם הטיעון הזה מעט מגוחך לעומת הפוטנציאל הנפתח במהלך שכזה. מתיחת מותג לרוב פשוט לא עובדת, וקיימות אלפי דוגמאות לכך. גם הרעיון שלא לתת עצמאות ליחידה אינרנטית הוא מוזר, שכן מצב שכזה יוצר בעיות של חלוקת משאבי החברה לזירות שונות ולבעיות שליטה.
    במקרה של מעריב העניין ברור לחלוטין. המותג מעריב נתפש כיום כלא רלוונטי, לא חדשני, ומפגר בהרבה אחרי המתחרה הוותיק.
    הרעיון שמעריב באינטרנט ומעריב העיתון יגבשו זהות נפרדת, מיצוב שונה, עולם ערכים נפרד וכו'- הזוי בעייני.
    הנטייה ליצור מותג חדש עבור כל מוצר/שירות/הצעה חדשה היא נטייה נפוצה בהרבה קטגוריות, כפי שכתבת, אולם לא נפוצה מספיק. יצירת מותג חדש היא הזדמנות להשתלט על קטגוריה ולהיות מותג מוביל. ל"מעריב" מול "ידיעות" אין סיכוי, ובטח שלא מול "ynet".
    הרעיון למתוח את המותג מעריב גם לאתר האינטרנט הוא חסר סיכוי ויעלה לאורך זמן הרבה יותר מאשר עלות יצירת מותג חדש ותחזוקו.
    קשת הבינו את זה ולכן בקרוב נראה את מקו, ידיעות הבינו את זה ולכן נולד ynet בדרך להשתלטות על הקטגוריה, one מוביל לאורך שנים מול אתר ערוץ הספורט בקטגוריה שלהם, וקיימות אלפי דוגמאות מהעולם לכך. בסופו של דבר, נדיר לראות חברה שמנצחת בקטגוריה שלה מבלי שיצרה מותג אינטרנטי חדש ורלוונטי.