[קריאה מונחית] בנקסי, קריאטיב, נרניה, ארכיטקטורה ועוד
[יותם הדר] היה הראשון לשלוח את הכתבה על החשיפה האפשרית של בנקסי. חיבבנו את בנקסי לאורך השנים, ונמשיך, קצת עצוב אבל האם זה באמת מפתיע שבעצם הוא ילד פרברים? הרי יש סיבה שהאמירות שלו אומצו בכזאת אהבה על ידי אנשי אנרכיזם הכורסא באשר הם. ולא סתם גם בישראל קבוצות אנרכיסטיות מלאות בבני מעמד בינוני מכפר סבא… כנראה שמעמד הפועלים עסוק מדי בנסיונות להפוך להיות מעמד בינוני מכדי לאמץ את האידיאולוגיות האלה, בוודאי שבגרסתן הדוגמטית והשטחית.
ואם כבר מזכירים אשפי שיווק, מייקל ביירות כותב על צד המכירה שבעיצוב ובעסקי הקריאטיב בכלל, תוך השוואה לסדרה האמריקאית Mad Men.
http://designobserver.com/archives/entry.html?id=30467
ז'ניה מנהלת דיאלוג מעניין עם ספרי נרניה והקשיים שהם מעלים כאשר חוזרים אליהם כמבוגרים.
http://www.hahem.co.il/trueandshocking/?p=723
הרבה מה לראות ולקרוא ב"ארכיבלנדר" בלוג ויזואלי של קבוצת סטודנטים שנוגע באדריכלות, עיצוב, אמנות, אירועים שקושרים בתחום וחומרים להשראה. לא רק לארכיטקטים לעתיד, אלא לכל מי שמתעניינים בעיצוב.
http://archiblender.blogspot.com/
סטיבן פריי מדבר, בסגנונו הנלבב, על עתיד השידור הציבורי בכנס של ה-BBC.
http://stephenfry.com/blog/?p=44
מבט לתוך עולמו של חייט עילית מברוקלין.
אם עוד לא קראתם את המאמר של קווין קלי בוויירד, על ה- worldwide computer כריס אנדרסון מסביר למה אתם צריכים.
אנדרסון תחת מתקפה מסוימת לאחרונה, אבל יש לו תשובות די משכנעות, בעיני. (אפילו אמרתי על זה כמה דברים מבולבלים לכלכליסט)
מעניין לראות שבויקיפדיה בעברית כבר הכניסו את הידיעה כאישור סופי לזהותו של בנקסי
הסיפור על בנקסי הוא כבר מלפני יותר משבוע
כן, חבל שלא הצלחנו להכניס את מה שאמרת על אנדרסון. אבל החלטנו שאנחנו מגבילים את ההופעות שלך במדור ל-3 פעמים בשבוע ומטה.
לכאורה באסה לבראד פיט ואישתו שקנו את העבודות שלו,
אבל לא מוזר שהמוצר (בנקסי) מאכזב (שווה פחות כסף) כי הוא בורגני (יש לו כסף)?
אם הפונקציה הכלכלית הזאת עובדת גם על בראד פיט אז הוא שווה יותר כסף מאז שיש לו פחות כסף (מהשווי של העבודות של בנקסי). וזה עוד בלי להכניס את אישתו למשוואה.
אה, רוב תודות על ההפניה, אבל אני בת. ועל סוזן דורה כתבה, לא אני
[...] גרפיטי. אני אוהב גרפיטי (או אמנות רחוב, אמנות גרילה או איזה שם יומרני שתבחרו), אפילו קראתי על זה איזה ספר ורבע מה שהופך אותי למומחה מטעם עצמי. זה די מדהים לשמוע את הרצינות התהומית בה מדברים על עצמם מרבית האמנים שיוצרים (לכאורה) אמנות חתרנית/אנטי-ממסדית/ילדותית/שובבה/מגניבה. קצת קלות ראש בבקשה. לכן מעניין לקרוא על המשפט של בנקסי הסודי (עבודות בגוגל-אימאג'ז), על זה שהוא בעצם נער פרוורים משועמם ועל הכסף הגדול שמעורב באמנות הגרילה. [דרך הקולקטיב]. [...]