בלוגים בלי תגובות הם לא בלוגים

כל דיון על אינטרנט, או אחד המטה-דיונים הדיונים האקדמיים שמתרחשים מדי פעם ברשת מגיע בסופו של דבר לשאלת ההגדרות. כמו של web2.0 יש חמישים ואחת הגדרות ואף אחד כנראה לא יצליח להגיע להגדרה מוסכמת, כך גם ההגדרה האולטימטיבית העוסקת ברשת, בשיחות ברשת ובמהות הבלוגים. גם ב Cluetrain manifesto הוותיק הגדירו את הרשת כשיחה. כלומר מה שמתרחש ברשת הוא שיחה, או מליארדי שיחות קטנות, והשיחה הזו היא מה שמגדיר את מהותה של הרשת ואת נקודת ההתייחסות שבה אנו אמורים להסתכל על אינטראקציות ברשת. כמובן שלוגיקה זו גוררת מסקנות שונות כמו

"בלוגים בלי תגובות הם לא בלוגים".

האם המטאפורה הטובה ביותר עבור שיחות היא בלוגים עם מנגנון תגובות? קחו לדוגמא את האתר של נעמה כרמי. אין שם תגובות מזה שנים אבל הוא אחד הבלוגים הטובים בתחומו בארץ. האם האתר הזה הוא בלוג או לא? אני חושב שהבעיה העיקרית של השיחה על בלוגים היא שהיא נשלטת על ידי תפיסה דיכוטומית של מה נכון ומה לא נכון. בלוגים הם טכנולוגיה ופורמט. גם לפורמט הזה יש הבטים שונים. אבל דבר אחד הופך לברור יותר ויותר: חלק גדול מאד מהבלוגים הם לא שיחות אלא הרצאות. כנראה שמדובר במרבית הבלוגים.

אם נשתמש במטאפורה של הרצאה (במובן של מצגת בכנס), הרי שכמה עשרות או מאות של מאזינים מגיעים למקום מסויים כדי לשמוע את מה שיש לך לומר. התגובות במטאפורה זו היא אותם מאזינים שקיבלו את זכות הדיבור לאחר ההרצאה שלך, כדי לחוות את דעתם. חלקם יעשו זאת באופן אנונימי, וחלק יציגו את עצמם. אבל דבריהם יופיעו בקונטקסט של הדברים שלך, כאשר השקף האחרון שלך מופיע מאחורי הגב שלהם (או מולם). רוב הבלוגים הם בדיוק כאלו: מקום שבהם אנחנו יכולים לומר את מה שאנחנו רוצים לומר בלי הגבלה. אם אנשים רוצים להגיב, שיגיבו. אם לא – אז עדיין יש זכות קיום לבלוג. בלוג כזה מספק הרבה צרכים נרציסטיים, אבל לא רק צרכים כאלו. ואלו הצרכים הראשוניים שקימים אצל כותב.

כמובן שיש בלוגים שלא מנוהלים כמו הרצאות אלא יותר כמו פורומים. בעל הבלוג פותח דיון, או מעלה נושא ומשם השיחה זורמת לכיוונים שונים. יש בלוגים שבתוכם או סביבם התפתחה ממש רשת חברתית (במובן החברתי ולא הטכנולוגי). עם אתרי לווין ושיחות שמתנהלות באתרים שונים ובתגובות. למרות שפה בקולקטיב יש תגובות, עצם האפשרות אינה ברורה מאליה, ויש צורך לעשות אותה בצורה מודעת. חלק מהאתרים דווקא מפסידים מקיומן של התגובות ועדיף היה אם דווקא היו סוגרים את האפשרות הזו.

הדבר היחיד שבטוח הוא שתמיד יהיו אנשים מעצבנים שחושבים שדווקא ההגדרה שלהם לאיזו תופעה היא התשובה היחידה האפשרית. כבר אמרתי שההגדרה שלי היא הנכונה ביותר?

הארות והערות (13 בינתיים)

  1. זה יהיה אירוני אם אף אחד לא יגיב לפסוט הזה?

  2. לפני שאנחנו מגדירים בלוג, אני עדיין מחכה שמישהו יתן לי הגדרה נורמלית לכסא.

  3. זקש, זה יהיה מתבקש.

  4. והנה תגובה, נרקיסיטים, לא נרציסיטים, מר לוינסצי.

  5. עם או בלי תגובות, הקולקטיב הוא לא בלוג.

  6. קובץ הלוג של השרת שלי הוא בלוג.

    וברצינות, אני חושב שמטאפורת ההרצאה די קולעת. בעיקר כי אנשים לא ממש אוהבים שמרצים להם בלי להקשיב. בדיוק כמו הבלוגים ללא תגובות (עם החריגה של נעמה).

  7. לדעתי, מטאפורת ההרצאה מייצגת בלוג נטול תגובות. בלוג עם תגובות משול לפאנל, או לדיון. מרכז הדיון/חבר הפאנל נושא דבריו, ולאחר מכן המיקרופון עובר לקהל + מרצה. בהרצאה, המרצה נושא דבריו. מקסימום קצת שאלות בסוף, אבל לא יותר מזה.


  8. האם כשבלוג לא מקבל תגובות זה בגלל כותב הבלוג, תוכן הבלוג, קוראיו, או כי הבלוג "איננו בלוג" ?
    לא אטרח לענות. אבל כן אשתף בלינק לפוסט שפירסמתי היום על שירות שמאפשר לעקוב אחר תגובות של אנשים ברשת:
    http://www.talgalili.com/?p=388

    אני לא הייתי רץ להגדרה שבלוג ללא תגובות איננו בלוג. אבל בלוג עם תגובות הוא בפירוש יותר מעניין. ואחר מגיבים מעניינים מעניין לעקוב ברחבי הרשת. אולי אפילו יותר מאשר אחרי הדלישס שלהם.

  9. חנן, אבל הבעיה אצלך היא שבשיל להגיב צריך בלוג. זה מגבלה, למרות שזה חלוצי ונועז.

  10. מקום שבהם אנחנו יכולים לומר את מה שאנחנו רוצים לומר בלי הגבלה ובצורה מודעת.חלקם יעשו זאת באופן אנונימי, וחלק יציגו את עצמם.

  11. אמת ויציב !!!

  12. ד"ר זיו רייך

    כל הכבוד על העשייה ד"ר זיו רייך

  13. ד"ר זיו רייך

    אמת ויציב