מדוע FriendFeed מייצג את העתיד אבל לא עוזר בכלל

נניח שיש לכם נוכחות קטנה ברשת. נניח שזה בלוג או חשבון בפייסבוק. ואתם מדי פעם כותבים בבלוג שלכם איזה טקסט או שניים. וכותבים תגובות באתרים של חברים שלכם. מעלים תמונות לפליקר או פיקסה. שומרים בוקמרקים בדלישס, שומעים מוזיקה בשירות כמו last.fm. מחפשים דברים בעזרת גוגל. בקיצור, מנהלים חיים באמצעים דיגיטליים. הבעיה במציאות הזו היא שאנחנו הולכים ומתפזרים, משאירים פירורי לחם של נוכחות בכל מני אתרים – כשלפעמים אנחנו בכלל לא זוכרים שהיינו שם, לפעמים אנחנו זוכרים אבל לא מצליחים למצוא את הפירורים שוב ולפעמים היינו מעדיפים לשכוח.

צריך להדגיש שמרבית הגולשים באינטרנט עדיין לא נתקלים בבעיות שתיארתי, אבל מצפייה בדפוסי הגלישה של כמה גולשים "קלים" אפשר לומר שהבעיות האלו זוחלות אט אט לכיוונם, גם אם הם לא מודעים לכך. כמות המשתמשים ברשת עצומה, וגם אם הם רק מחפשים בגוגל, קוראים בויינט, מסתכלים בתמונות של הנכד בפליקר וכמובן מנהלים חשבון בנק דרך הרשת. והנה יש כבר ארבע נקודות שבהן גם הגולש הפשוט משאירים עקבות של נוכחות.

כבר יש אנשים עם פתרונות לבעיה: כבר כתבתי על FriendFeed שמאפשר לאסוף בצורה אוטומטית תכנים שכתבתם באתרים שונים באינטרנט. יש גם שירותים כמו disq.us שמאפשרים ניהול מרכזי של תגובות שנכתבות באתרים שונים (לא שברורה התועלת עבורי, עבור הקוראים של האתר שלי או עבור הקוראים באופן כללי) אבל גם שירותי התגובות מתחברים בצורה יפה לשירותים כמו FriendFeed ומציגים תגובות כאייטמים חדשים. באתר של FF אפשר גם להגיב לכל אייטם מכל אתר אחר, ולנהל שם דיונים שלמים ברומו של עולם. בקיצור, עידן ה Web 2.0 מעולם לא נראה מקושר יותר.

אבל הבעיה הולכת ומחריפה כי משתמשים שהגיבו לתמונה שהעלתי לפליקר והוצגה בבלוג שלי לא מודעים למשתמשים שהגיבו לאותו דבר בדיוק כשהוא הוצג בחשבון שלי בפייסבוק, ובוודאי לא כשזה מוצג ב FF. אנחנו עדים פרגמנטציה הולכת וגדלה של השיחות באינטרנט עד שנגיע למצב שאנחנו לא מסוגלים לעקוב אחרי הדברים הקשורים אלינו (ובוודאי לא לעקוב אחרי דברים אחרים שמעניינים אותנו).

במוקדם או במאוחר יגיעו מתווכי מידע חדשים. גופים/אתרים/שירותים אשר יספקו תעבורת תוכן דו כיוונית שמאפשרת לנו לנהל במקום אחד את כל השיחות שלנו, גם אם אנחנו לא משתתפים בהן באופן פעיל. שירות שיספק לכל אתר אחר דרך להתחבר אליו ולקבל את כל סוגי המידע שכל האתרים מספקים כך שאנחנו נוכל להחליט איפה אנחנו מרכזים מידע על דברים שקשורים אלינו. (אני לא מתכוון לשירותים כמו OpenSocial שמספקים רק מסגרת, אלא דרך להעביר את המידע עצמו).  ככל שאנחנו נרשמים ליותר ויותר שירותים הדרך אל המידע שלנו הופכת ליותר ויותר מסובכת. האיים הללו של המידע, ויותר מכך הדיונים בנושא איי המידע הללו הופכים לנגישים רק עבור פריקים של אינטרנט וטכנולוגיה בזמן ששאר בני האדם מתחילים לגלות סימנים של "עייפות טפסי הרשמה".

זו הזדמנות גדולה, אם אני לא טועה.

הארות והערות (11 בינתיים)

  1. במוקדם או במאוחר יגיעו מתווכי מידע חדשים. גופים/אתרים/שירותים אשר יספקו תעבורת תוכן דו כיוונית שמאפשרת לנו לנהל במקום אחד את כל השיחות שלנו, גם אם אנחנו לא משתתפים בהן באופן פעיל.

    אימייל אולי? זה הולך ביחד עם ההצהרה של ארז פילוסוף שדואר אלקטרוני הוא תוכן גולשים.

  2. ההנחה שלי היא שהחוויה היא שקובעת, וכרגע, בהתחשב במרכזיות של פייסבוק בחווית הרשת החברתית של גולשים רבים הוא מספק להם פיד חיים – שלהם ושל החברים שלהם, כולל תפירה פנימה של אתרים חיצוניים ותגובות על האייטמים בפיד שלהם ושל אחרים.
    אם פייסבוק ירד ותעלה רשת חברתית דומיננטית יותר, או שיתחיל הביזור המקווה בתשתית הרשתות החברתיות, עדיין שם תישאר החוויה בשנתיים-שלוש הקרובות, להערכתי.

    מי שמסתכל בפיד שלי בפייסבוק, כרגע, לא צריך שום דבר אחר, ובתחושה שלי שם אני מקבל, כרגע, את רב העדכונים הכי עשירים על הרשת החברתית שלי.
    מצד גוגל – יש רק אדם אחד שחולק ומעיר בגוגל רידר כרגע אצלי (שלושה ניחושים מי זה), חוץ ממני, ובהתחשב בכמות הגיקים בספר הכתובות שלי בגוגל – זה אומר שזה לא תפס. בניגוד לפייס בוק, שם כל הזמן חולקים לינקים ופוסטים ומגיבים עליהם).

    וברמת תגובות על הפיד בפייסבוק – הן חיות שם טוב.
    הדבר היחיד שנותר מפוצל הוא ההשתתפות שלי בבלוגים. אישית, אני עוקב אחרי זה באמצעות אפליקציה חיצונית co.mments, אבל ברור שהמשתמש הפשוט לא יעשה את זה.

    קשה לי להאמין שלאגרגטור נפרד יש עתיד, כי כרגיל, מבחינת הגולש הפשוט מה שאתה מתאר הוא פיצ'ר שנכלל בחוויה רחבה יותר.

  3. בדיוק מהסיבות שאתה מתאר כאן, השימוש שלי בפריינדפיד הוא חד-כיווני בלבד – אני מעיפה בו מבט בערך פעם ביום, בשביל לראות האם האנשים שמעניינים אותי (שאני לא עוקבת כבר אחרי הטוויטר/פליקר/גוגלרידר שלהם) הפיקו תוכן חדש ומעניין, מהסוג שראוי שאכנס אליו כדי לצפות בו בהקשרו המלא והנכון.
    (אבל כנראה שאני קצת פחות עצלנית מאחרים בהקשר הזה)

  4. אורי, אני לא מדבר על אגרגטור נפרד. אני מתכוון שהאגרגטור האישי שלך ימוקם בכל מקום שאתה תחליט שהוא צריך להיות. בויינט, בבלוג שלך, בחשבון שלך בפייסבוק. אבל שהאגרגטור לא רק יידע לקבל נתונים מכל המקומות, אלא גם לשלוח עדכונים לכל אותם מקומות מהם הוא לוקח מידע

  5. האמת שזה די מצחיק כי כתבתי פוסט מאוד דומה אתמול בערב (אחרי שהרעיון יושב אצלי בראש כבר מעל חצי שנה) וזה מבלי שנתקלתי בפוסט שלך.
    הפוסט שלי גם עוסק במודל השיחה באינטרנט וההשלכות שלו (עם דוגמא מעולם מנועי החיפוש).
    שבת שלום :)

  6. אגרגטור כזה נשמע לי כמו מתכון בטוח ליצירת רעש. העדכונים האוטומטים האלו יביאו מהר מאוד לפידים עם הודעות כמו "ירדן משך 200 ש"ח בכספומט" או "ירדן ענה לטלפון".
    מעבר לזאת, אני עדיין לא מבין את הצורך בעדכון זהה בעשרות מקומות שונים. כל העניין של לפרסם בטוויטר שכתבתי פוסט על כך שהעליתי תמונה לפליקר נשמע לי מיותר. מעבר לזאת, סביר להניח שברוב המקרים מי שמנוי לפיד שלך בפליקר מופיע גם ברשימת החברים שלך בפייסבוק.
    לדעתי, אתר שלך שיציג את כלל הפעילות שלך (כמובן רק זאת שאתה רוצה לשתף) ויהיה הנקודה שבו יגיבו לך יהיה הרבה יותר יעיל.

  7. טל. אבל אם אתה מגיב בפליקר לתמונה שלי שאני מציג בבלוג שלי – הייתי רוצה שהתגובה תופיע גם בבלוג, כדי שגולש בבלוג יראה אותה ויגיב אליה.
    אתה מתייחס לזה כמו עוד אפליקציית לייפסטירימינג שהיא בעצם אגרגטור חד כיווני. אני מתייחס לזה כמו תחנת ממסר דו כיוונית.

  8. זאת בדיוק הנקודה. אם אני עוקב אחרי מה שאתה מפרסם הכי הגיוני שאני אראה את הכל בדף אחד שלך ( כמו אגרגטור חד כיווני) ואגיב רק בדף הזה (ואז אין צורך באגרגטור הדו כיווני). במה זה פחות טוב משאני אגיב בפליקר ואתה תפרסם את זה בבלוג שלך בעזרת האגרגטור הדו כיווני?
    ברגע שתמצא הדרך לאגור גם את התגובות שלך במקומות אחרים וגם אותם לפרסם באותו עמוד שלך זה יבטל בכלל את הצורך באגרגטור שכזה.
    אני מבין שמה שאני אומר גורם לרשתות החברתיות להיות מיותרות אבל בעצם מעולם לא הבנתי את הצורך בכולן. מה שאני מקווה שיהיה בסוף זה רשת חברתית שמחברת את הבלוגים של כולם וכך נצטרך לתחזק רק את האתר שלנו ולא עשרות פרופילים שונים.

  9. [...] קישור לפוסט: מדוע FriendFeed מייצג את העתיד אבל לא עוזר בכלל [...]

  10. [...] דיון מסעיר למדי (לטעמי) בתוגה למאמר של ירדן לוינסקי מדוע FriendFeed מייצג את העתיד אבל לא עוזר בכלל. המאמר והדיון עוסקים באגרגטור הפלאי שיתן לכל אחד [...]

  11. [...] קישור לפוסט: מדוע FriendFeed מייצג את העתיד אבל לא עוזר בכלל [...]