הפסיכולוגיה של הצלחה ברשתות חברתיות

השתתפות ברשתות חברתיות הופכת עם הזמן לחלק חשוב מהחברה בכלל ומעסקים בפרט. חברות ענק משקיעות מליארדים באתרי רשתות חברתיות וטכנולוגיות בתחום. למרות זאת בעולם שבו הצלחה כלכלית ותעסוקתית קשורות יותר ויותר ברשתות חברתיות מרבית האנשים מתקשים לתפוס את הערכים והתמורה שאנחנו יכולים לקבל מהרשתות החברתיות והמקצועיות שלנו.

גם כאשר מתחילים להבין במה מדובר, ואפילו רוצים להיות חלק מרשת חברתית זו או אחרת, הם טועים לחשוב שהצלחה ברשתות חברתיות תלויה רק במה שהם עושים. ממש לא. ההצלחה תלויה בעיקר במגעים שלהם עם אנשים אחרים ובתגובות למה שאנשים אחרים עושים.
ראשית, מרבית האנשים מתייחסים לפעילות ברשת חברתית כמשהו זמני או משהו שקורה למשך פרקי זמן מוגבלים. דוגמאות טובות לכך יכולות להיות שימוש ברשת חברתית למציאת עבודה או כדי לסגור עסקה, זאת בניגוד להשתתפות ברשת חברתית כחלק מתהליך מתמשך. זו כמובן טעות ויש לכך סיבות רבות. פעילות ברשת החברתית רק כאשר "אתם מוכרחים" משמעותה שאתם תהיו במצב של לחץ וחרדה ויהיה ממוקד יותר במה שאתם יכולים לקבל ורוצים לקבל מהרשת החברתית שלכם ולא במה שאתם יכולים לתת לה. מכיוון שיחסים בין אנשים עליהם מושתתת כל רשת חברתית מתבססת על יחסי תן וקח, השתתפות בגישה כזו תיצור רושם שאתם רק לוקחים ולא נותנים דבר. לכן הזמן הטוב ביותר להשתתפות ברשת חברתית הוא כשאתם לא צריכים בעצם שום דבר ספציפי, ולהתמקד במה שאתם יכולים לעשות עבור אחרים ולא במה שהם יכולים לעשות עבורכם.

שנית, אחת הטעויות הנפוצות בנוגע ליחסים בין אנשים ברשתות חברתיות היא שהדרך הטובה לשמור על קשר היא לעדכן אחרים במה שאתם עושים, בדברים שחשובים לכם או בהשגים שהגעתם אליהם. למרות שזה יכול להיות שימושי לפעמים, יכולות להיות אסטרטגיות טובות לא פחות בשביל להתעדכן במה שאנשים עושים כמו Google News Alerts שמאפשרת להכניס שמות של אנשים, ארגונים או נושאים שאתם רוצים לקבל עליהם עדכונים. כך שאם אנשים היו רוצים להתעדכן במה שאתם עושים הם בטח היו מוצאים דרך אחרת לעשות את זה בצורה יעילה יותר. מה שאנשים רוצים זה שאתם תתדעכנו במה שהם עושים. וזה בעצם משהו אחר לגמרי, שאם אתם מבינים אותו, הבנתם את כל הרעיון. לא רק שהם רוצים שאתם תתעדכנו, הם גם רוצים לדעת שהתעדכנתם. אם הראתם להם שהתעדכנתם ושאתם שמים לב לעדכונים הרי שחיזקתם את הקשר החברתי.

שלישית, חשוב להשתמש בקצת "אינטילגנציה רגשית" במאמצים לניהול הרשת החברתית. כדי לעשות את זה כהלכה, אתם צריכים להכיר את עצמכם בצורה טובה. אתם צריכים לדעת מתי אתם במצב נפשי מתאים לפעילויות חברתיות אשר לא ירמזו על רמות חרדה או לחץ לא מתאימות. אם אתם יודעים מה אחרים יכולים לעשות על מנת לעזור לכם להגיע למטרתכם אתם יכולים להבהיר את זה להם, ויהיה להם יותר קל לסייע לכם. אינטיליגנציה חברתית היא חלק חשוב בהצלחה שלכם ברשת החברתית. הידיעה מה אנשים ברשת שלכם רוצים ומה חשוב להם מאפשר לכם לסייע להם, ובהמשך גורם להם לרצות לסייע לכם באותה מידה. צריך להיות רגישים ולאפשר לאנשים ברשת שלכם לבחור אם, מתי ואיך הם מסייעים לכם ולא לדרוש את זה מהם. בצורה זו אתם מעלים את המוטיבציה שלהם.

חלק מהאנשים עושים את זה באופן אינטואיטיבי. הם לא יודעים להסביר למה הם מצליחים מבחינה חברתית. אבל הרוב הגדול של האנשים שמצליחים מבחינה חברתית עושים את זה בצורה מתוכננת ומשקיעים בזה מאמץ ומחשבה. עניין של תובנה וסדרי עדיפות. מה סדר העדיפות שלכם?

הארות והערות (16 בינתיים)

  1. קודם כל צריך להגדיר "הצלחה ברשת חברתית" האם מאות פולוורס זה הצלחה? האם מספר החברים בפייסבוק קובע הצלחה או עצם העובדה שאתה מצליח לתקשר עם מספר מצומצם של חברים בצורה שלא יכלת קודם.
    מעבר לכך, יש גם השפעות טכניות על אותה הצלחה. יש חברות שלא ששות לאפשר לעובדיהם גישה לרשתות חברתיות בזמן העבודה ולכן לעובדיהם תהיה נוכחות מצומצמת ברשת.
    עוד דבר שמשפיע עלי למשל הוא העובדה שאני לא ממש יכול לדעת (ולא לשלוט) מי מחברי יקבל עדכון (או הזמנה) למה שאני עושה ברשת וזה משפיע מראש על כל האינטראקציה וגורם לי "להצליח פחות" ברשתות החברתיות.

  2. [...] מאמר מצויין פרסם היום ירדן לוינסקי, מה"קולקטיב" על הפסיכולוגיה של הצלחה ברשתות חברתיות ובו הוא נוגע בחלק מהגורמים שמניעים פעילות אפקטיבית [...]

  3. הי ירדן, אני מסכים לחלוטין עם מה שכתבת ודווקא מנקודת מבט סוציולוגית. אנחנו מעבירים יותר ויותר מהחיים החברתיים שלנו ברשת, והרבה פעמים גם מחליפים תפקידים תוך כדי. הקדשת תשומת לב והפניית משאבים לרשת היא אכן מפתח להצלחה חברתית בעולם הדיגיטלי, אבל מעניין אותי לדעת האם ישנם לדעתך גם משתנים אישיותיים במשוואה?

  4. איזה מאמר נכון…
    הייתי מוסיפה על הנחיצות של הרשתות החברתיות שנובעת בגלל מבול מידע שכבר קשה לחלקנו להתמודד איתו. הרשתות היותר ספציפיות חוסכות לגולש הרבה נפח עיבוד נתונים.

  5. בוודאי שיש משתנים אישיותיים, שגם אם אתה מנסה באופן מודע להתגבר עליהם הם חודרים לאינטראקציה של אדם עם הסובבים אותו, ולכן גם עם הרשת החברתית שלו

  6. ואיזה תכונות אישיותיות צריך בשביל להצליח מבחינה חברתית בעולם הדיגיטלי?

  7. אני חושבת שמעבר לכל הנכון שכתבת, יש משהו בחיפוש אחר מישהו שנמצא שם ועושה דברים במקביל אלייך, שנותן את התחושה החמימה ש"הם שם" מעבר לזה, דרושה תשומת לב מתמידה שהיא שונה מאוד מהתשומת לב הנדרשת על מנת לתחזק קשרים אמיתיים (במרכאות או שלא, יש משהו בכתיבה שוצפת או בהערות – אפילו שיש מאחוריהן חשיבה מעמיקה) שהיא שונה מהותית מלבוא פיזית ולשבת עם אנשים, הדרך היעילה ביותר היא כמובן לגבות את הקשר הוירטואלי בזה האמיתי, קו התפר בין האישי לציבורי, או בין האופליין לאונליין הוא שלוקח את כל הרישות החברתי צעד אחד קדימה, הקשרהבינאישי שמעורר מתחים הוא שמניע את הגלגלים קדימה, וכבר נאמר "החרמנות היא השמן בגלגלי הרישות החברתי" בהכללה כמובן, אפשר להחליף את ה"חרמנות" ב"צורך בקשר" ועדיין להיות צודקים.
    כשהאינטרסים והצורך הפסיכולוגי נפגשים על קו התפר ההוא, זה עובד.

  8. ישראל, זו שאלה טובה מאד ושווה לכתוב עליה בנפרד. אני חושב שבאופן כללי ברוב המקרים האישיות שלנו ברשת היא בבואה של האישיות שלנו – אם נרצה או לא.

  9. אני גם חושבת שהאישיות שלנו משתקפת ברשת. אפשר קצת לזייף, לעבוד יותר קשה מאלו שזה בא להם טבעי, אבל בסופו של דבר – המגבלות לא הוסרו. מי שיש לו את הכישור החברתי – יצליח

    במילים אחרות, עצות להשתמש באינטלגנציה רגשית ועוד "מדריכים" למיניהם – נועדו לכישלון. העצה היחידה שעובדת – דע את מגבלותיך. אם אתה לא חיה חברתית בחוץ, לא תהיה ברשת. שלם למישהו שיעשה את זה בשבילך אם זה חשוב לך

  10. אור, אני מכיר אנשים שפורחים דווקא ברשת מבחינה חברתית. אני מכיר גם כאלה שהרשת (צ'טים, פורומים ובלוגים) הצילה ממש את החיים החברתיים שלהם. לחילופין אני מכיר אנשים שלא משתמשים בכישורים החברתיים שלהם ברשת. לי יש חשד שיש "פסיכולוגיה של העולם הדיגיטלי" ומאד הייתי רוצה לשמוע את דעתו של ירדן על כך.

  11. נדמה לי, שההתנהלות בתוך רשת חברתית דיגיטלית מאפשרת לעיתים חרות מחשבתית והתנהגותית, אפילו יותר מב"עולם האמיתי". לכן, לפחות אצל חלק מהמשתתפים, האישיות תבוא לידי ביטוי בצורה מודגשת יותר, לאחר שחלק מהעכבות הבינאישיות שלנו לא מתבטא בצורת התקשרות כזו.

  12. אין ספק שהסביבה הדיגיטלית יוצרת הזדמנויות לאנשים מסויימים, ואת האחרים היא מפחידה. כתבתי על כך פעמים רבות באתר השני שלי. אולי הגיע הזמן למאמר נוסף, אם נגדיר את השאלה טוב יותר

  13. ישראל, ברור שהרשת, מטבעה, מאפשרת יותר חופש. ואם הייתי יכולה להתחבר עם בנאדם אחד בסביבתי, היום אני יכולה לעשות את זה עם עוד 20 או למצוא קהילה דומה לי… הטיעון שלי הוא, שאם אין לי את הכישור החברתי לאינטרקציה-קשרים זה לא יקרה גם ברשת. אז הגדלתי את הטווח, הצלחתי קצת יותר בעזרת הטכנולוגיה אבל זה יעצר בשלב מסוים. מי שיש לו את הכישור ימנף את חייו ברשת ומחוצה לה. כמו שהרשת מאפשרת לכולם לכתוב. מי שמוכשר – כנראה שגם יקראו אותו

  14. ומולי, סביבה דיגיטלית אולי מספקת חרות התנהגותית – בשל האנונימיומיות שמתירה רסן או מאפשרת לבטא עוד גוונים (הקיימים) באישיות. אבל חירות מחשבתית?! נו

  15. יופי של כתבה, אשמח לצטט אותה ברשתות העסקיות שאני פעיל בהן אם אפשר