[קריאה מונחית] דיגיטלי בעולם אנלוגי

מהדורה מיוחדת למכורים לאינטרטנט. וגם לשאר המתעניינים

ריקי כהן שלחה אותי למאמר מעניין על ההבדלים בין קהילות אורגניות לקהילות לא-אורגניות (פרטים שם) ומה אפשר לעשות בעניין.
http://www.socialmediatoday.com/SMC/69543

פרהד מוג'ו על ג'ימייל ואיך היא החריבה את השוק של מיקרוסופט אאוטלוק. לכאורה.
http://www.slate.com/id/2210090/

וול סטריט ג'ורנל, שמבינים טיפה בכלכלה בעוד כתבה על המודל הכלכלי של מתן דברים בחינם, ואיך אפשר לעשות מזה עסק בעולם של מצוקה כלכלית.
http://online.wsj.com/article/SB123335678420235003.html

העתיד של הרשת נמצא בדברים הקטנים. תזה מעניינת מאד לקריאה.
http://www.ideasonideas.com/2009/01/the-future-of-the-web-is-small/

איך לבנות קהילות שלמות באמצעות פוסטים ב twitter? אה בדיוק.
http://tinyurl.com/92xnnn

הארות והערות (5 בינתיים)

  1. ye :)

  2. 1. המאמר של Social Media יכול היה להרוויח הרבה מהסוציולוגיה של סוף המאה ה19 בעיקר מדירקהיים ומטניז על אודות חברות אורגניות וחברות מיכאניות (ראו ספרי מהי אידיאולוגיה (1990)). מה שמדהים הוא שחברות דיגיטאליות חוזרות להיות חברות אורגניות כמו שבטים באמזאונס. דבר שמעיד כי המדיה הדיגיטאלית-רשתית דומה למדיה האוראלית של חברות חסרות כתב. בעוד שחברות מודרניות הן חברות מיכאניות, שעומדות להיכחד במאה ה21 בגלל הופעת המדיה הרשתית-חברתית.

    לגבי המאמר של כריס אנדרסון בוולסטריט ז'ורנל, ניתןלגזור את תיאורית החינם והזנב הארוך של אנדרסון וגם את תורת הסינגולריות של ריי קורצוויל, מתורת החוסר/עודף של ג'ורג' גילדר
    התשתית התאורטית של גילדר (Gilder and Godel). http://www.wired.com/wired/archive/4.12/gilder.html (1997), http://www.wired.com/wired/archive/14.10/cloudware_pr.html (ב 2008), http://www.forbes.com/forbes/2008/1110/036.html (א 2008),
    כמו שלמרחב הריאלי יש חוקי ניוטון ואיינשטיין, למרחב הוירטואלי יש חוקים משלו. א, חוק מור על אודות השבבים ויכולת העיבוד, ב, חוק מטקלף על אודות הרשתות ויכולת הרישות, ג, חוק גילדר על אודות קווי התקשורת ויכולת העברת המידע, ד, חוק הזנב הארוך של אנדרסון וחוק הפתיחות של לסיג, על אודות כלכלת החינם ועוד. כל חוקי הסייברספייס הם הרחבה מגבירה משום שהם אקספוננציאליים (חזקתיים ולא ליניאריים). לכן הם מובילים לחוק ה, חוק קורצווייל על האקספוננציאליות שמובילה לסינגולאריות.
    האם ניתן לבנות משוואות שיכלילו את חמשת החוקים הנ"ל שמייצגים חמשה כוחות יסוד של הסייבר-ספייס, או לפחות לבנות בינתיים תורה איכותית (עדיין לא כמותית) מאוחדת אחת של החוקים הנ"ל.
    נראה לי שגילדר מספיק תשתית תאורטית לבניית "תורת שדות מאוחדת" של הסייבר ספייס. נציג את תורת גילדר, לאחר מכן נפרט את חמשת חוקי הסייבר-ספייס הנ"ל, ואז נבדוק אם התשתית התאורטית של גילדר יכולה להכניס את חמשת חוקי היסוד תחת תורה מאוחדת אחת.

    למה בהתחלה הטלוויזיה היתה אלחוטית והטלפון היה קווי ואחר כך זה התהפך והטלוויזיה הפכה לקווית (כבלים) והטלפון הפך לאלחוטי (סלולר)? למה המחשב התחיל כיישות מקומית בעידן הפי.סי ואחר כך בעידן הווב המחשב הופך להיות ישות רשתית (המחשב הוא הרשת, שמידט מנכ"ל גוגל)?
    כי הסייבר-ספייס מבוסס על ארבעה סוגי תשתיות: חשמל עשוי מדלק, שבבים עשויים מחול, סיבים אופטיים עשויים מזכוכית, וקווים אלחוטיים שעשויים ממרחב.
    כל תשתית יכולה לעבור ממצב של חוסר למצב של עודף:
    אדמה חקלאית היתה בשפע בכלכלה החקלאית (מלפני 6,000 שנה עד המהפכה התעשייתית לפני 250 שנה), אך הפכה לתשתית חסרה בכלכלה התעשייתית (מ1760 עד 1990), דבר שהביא לוויכוח בין אדם סמית ומארקס מצד אחד (התעשייתיים-המיכניים) לבין מאלתוס (החקלאי-הרומנטי). מצד שני, האנרגיה הפכה לזולה ועודפת בכלכלה התעשייתית, שכן מכונת הקיטור הורידה את העלות של כח סוס 1 לשעה אחת ל0.07 דולר. ירידת מחירי האנרגיה והעודפות שלה, אפשרה עיבוד אדמות בהיקפים עצומים ולכן אדמות אנגליה ואירופה המערבית לא הספיקו והיה צורך בקולוניאליזם, שהביא לכיבוש אדמות האימפריה העותמנית, ההודית והסינית.
    בגלל שרוחב הפס גדל פי 4 יותר מהר ממהירויות הגידול של כוח העיבוד ושל כוח החשמל, צפויים פקקי עיבוד ופקקי אנרגיה. אך שימוש בAI ובCI יביא לצמצום וחסכון בצריכת החשמל והטרנזיסטורים. לכן יש לבזבז רוחב פס בשביל ייעול האנרגיה ועיבוד המידע. זה יביא לעננים גלובאליים שיספקו כח עיבוד לטרמינלים חוסכי אנרגיה כמו איי.פונים ואנדרואידים (גוגל-פונים) כשבסופו של דבר גם מערכת ההפעלה תשב בענן. צריך להדליק את "הסלולר הענני" הוא יתחבר לאינטרנט, יוריד מודולות רלונטיות של מערכת ההפעלה, אחרר כך יוריד מודולות רלונטיות של יישומים (חלקים של מעבד תמלילים, חלקים של בראוזר) ואחר כך אפשר להתחיל לעבוד. אבל ייתכן גם היפוך, כאשר יהיו מעבדים ננו טכנולוגיים או קוונטיים (אחרי 2019) יהיה לנו "ענן אישי" PC – Personal Cloud.
    ניתן לנסח "עקומות עודף/חסר" של משאבי סייבר-ספייס בצורות הבאות

  3. יופי של עיצוב יש לכם. מאיפה הפונט המוצלח הזה?

  4. אני רוצה להתחבר לטיעון הסוציולוגי של אשר עידן ולהכניס לדיון גם מקס ובר שאמר שהמודרניות הפכה את החברים בקהילה (כלומר בכפר) לקולגות (בעיר). קצת יותר ממאה שנה מאוחר יותר המדיה החברתית מחזירה אותנו "העירוניים" לדיון בקהילתיות, אבל בניגוד לעידן אני לא חושב שמדובר בפעולה של התפרקות. להיפך, החזרה של קהילות לדיון הציבורי היא דווקא במסגרת פרויקטים מודרניים למהדרין (ארגונים, מותגים, תקשורת אלקטרונית וכו').

  5. לישראל ב. כל מה שאתה אומר, נכון מאוד עד 1995-2005. אבל מאז, המותגים מתפרקים לתגים (תגיות של ווב 2.0, פרסום באמצעות פייג'ראנק, פרסום באמצעות הגרף החברתי של הרשתות החברתיות), התקשורת האלקטרונית ההמונית המונולוגית והאנאלוגית מתפרקת למיליוני בלוגים דיאלוגיים ודיגיטאליים לא המוניים אלא ארוכי זנב. הארגונים רק עכשיו מתחילים לעלות על הגל עם כניסת Social Intranet רשתות חברתיות אינטראנטיות פנים ארגוניות. מדינות הלאום מתפרקות לעדות ולשבטים (חמסטן ואש"פסטן באוטונומיה, ליברמןבטן וביבי-סטן ואורוןסטן בישראל וכו')