אינטרנט, ישראל, 2008: צעד אחד לפנים, שבעה צעדים לאחור

פתחתי לי את המחשב היום עם הבשורה שהחברים ב Themarker החליטו סופסוף לשדרג את האתר האיטי והכבד שלהם. מייד גלשתי לאתר שלהם ונתקלתי בבשורה של החודש: בעיכוב של חמש שנים רזולוציית המסך 1024 הגיעה לאתרי המיינטסטרים בישראל. הללויה! באמת הגיע הזמן שיעשו משהו עם הבלבול הויזואלי שהיה להם באתר וינסו לעשות סדר בעיניים. ובאמת עכשיו, אחרי שהרחיבו את העיצוב של האתר, הם הצליחו לדחוף לפחות 30% יותר פרסומות בעמוד אחד! כל הכבוד לאנשי השיווק!

אני סתם מתבכיין. אם ננסה להתייחס ברצינות הרי שלעצב אתר עם כזו כמות מידע זו בעיה קשה של ארכיטקטורת מידע ושל עיצוב ואתגר עיצובי מכובד בעבור כל מעצב, מנוסה ככל שיהיה. אולי זה מסביר את הבחירה המוזרה בצבע השחור לכותרות ולמשטחי הצבע שחונקים את העמוד, אולי זו הסיבה שיש כותרות שחוזרות כמה פעמים (ספרתי פעמיים "חדשות אחרונות") ואולי בגלל שאנחנו כבר רגילים לסטנדרטים קצת אחרים, כמו כמו Yahoo Finance המשובח או Google Finance שרוצה לנשוף בעורפו עם כלים מעולים אבל עדיין לא הגיע לשם. אולי בגלל כל אלו נשארתי עם טעם חמוץ מתוק. גם אתרי חדשות רגילים ועמוסים בארה"ב עוברים בשנים האחרונות לפורמט הרחב בלי לגרום לכזה עומס ויזואלי, קחו לדוגמא את האחרון שעבר שינוי, האתר של MSNBC, שמצליח לארגן את המידע היטב. מעניין מתי אחד האתרים הגדולים שלנו, כמו נענע10 או NRG שעושים עכשיו עיצוב מחדש יעזו לעשות משהו כמו MSNBC שהעלו בלוג שליווה את תהליך העיצוב מחדש – כולל התייעצות עם הגולשים בשלב הביטא והאלפא.

למרות כל זאת, העיצוב של Themarker הוא "הצעד לפנים" של היום. כי אחר כך התרחש הצפוי וועדת הכלכלה של הכנסת  אישרה את הצעת החוק 892 לסינון תכנים באינטרנט ועכשיו אנחנו יכולים בשקט ובשלווה לדעת שאנחנו יחד עם עוד מדינות נאורות כמו אירן, סעודיה וסין. לא שאני בעד אתרי פורנו או בעד חשיפת ילדים לפורנו – אבל אין קשר בכלל בין החוק הזה להגנה על ילדים. מה שיש כאן זה מעקב מאורגן של המדינה אחרי האזרחים שלה במסווה של דאגה לחלשים, מה שיש כאן זה שמישהו, איזה ועדה של פקידים ואינטרסנטים יחליטו לאיזה אתרים אני יכול לגלוש אלא אם אני אבקש שאני לא רוצה שהם יחליטו בשבילי – ואז אני אהיה ברשימה שחורה אחרת, של האנשים הבעייתיים. מה שיש כאן זה חדירה של צדקנים ופוליטיקאים לחיים הפרטיים שלנו במסווה של אידאלים צודקים, כשהמטרה היחידה שלהם היא דאגה לעצמם. לא חשוב אם אפשר לבצע את החוק, לא חשוב אם זה פוגע בערכים חשובים אחרים לציבור. העיקר שאנחנו נחליט בשביל אחרים.

היינריך היינה כתב בשנת 1821: "במקום ששורפים ספרים, יום יבוא וישרפו בני אדם". במקום שפוליטיקאים קובעים לכם מה מותר לכם לעשות בתוך הבית שלכם, גם אם זה לא פוגע או קשור לאף אדם אחר על פני האדמה, אל תתפלאו כשיגידו לכם מה לחשוב, מה ללבוש ואיך לחיות. ממש כמו במדינות הטובות ביותר. ישראל, 2008.

הארות והערות (3 בינתיים)

  1. ומה שהכי נורא לגבי האתר החדש, זה עדין התמיכה לקויה שלו בFIREFOX. והשארת מודולים קיימים מהאתר הקודם שעובדים בצורה נוראית.

  2. קפצתי לאתר לראות. גם בלי הפרסומות העומס זוועתי.

    (אני לא יודע איך פרסומות web נראות ב- 3 שנים האחרונות. Privoxy זו תכנה מאוד יעילה)

  3. [...] בעיניכם), שאושרה בועדת הכלכלה של הכנסת. בין הכותבים: ירדן לוינסקי, יהונתן קלינגר (שגם מצטט את שלי יחימוביץ' בנושא), ויורם [...]