wassup 2008

בלי לנקוט עמדה, כולם מסכימים שעבודת השטח והרשת של קמפיין אובמה הרבה יותר טובה, מדברת עם השטח ומחוברת למה שקורה במציאות. מזכיר נשכחות.

YouTube Preview Image

אם זה לא מוצג כראוי.

מה קורה באינטרטנט?

מסתבר שלא הרבה.

אחד הדברים המוזרים שמאפיינים את תעשיית האינטרנט המסורתית בישראל (ולחשוב שיש כבר דבר כמו תעשיית האינטרנט המסורתית!) היא שהם מפגרים בכמה שנים אחרי מגמות שמתרחשות בעולם. בניגוד לרוח היזמות אשר מניעה סטרטאפי אינטרנט רבים לנסות ולחדש. חלקם גם עושים זאת בהצלחה לא מבוטלת. אבל במיינסטרים של האינטרנט הישראלי – אתרי החדשות, הפורטלים ואתרי הכלכלה שמרנות היא שם המשחק.

[המשך..]

שאלה מיותרת לשעות הצהריים של יום שישי

השבוע יצא לי להיות יותר מדי שעות תקוע בפקקי תנועה שונים ומשונים. הבילוי העממי בשעות האלו (בהנחה שאתה נוהג ולא נוסע באוטובוס או ברכבת) הוא האזנה לתוכניות רדיו. בסוף ובאמצע השידורים המראיינים/קריינים מזמינים את הציבור לשלוח אליהם דואר אלקטרוני עם תגובות והצעות.

למישהו יש מושג למה בשנת 2008 לכל התוכניות האלו יש כתובות ב Gmail ולא כתובות של תחנת השידור? למה יש להם כתובת כמו Blabla.galgalz@gmail.com או stam.reshetb@gmail.com ? הרי גם אם החשבון בשרת אחר אפשר לגשת אליו דרך ה Gmail של הקריין. כל כך קשה לארגן כתובת דואר נורמלית במדינת ישראל?

[קריאה מונחית] סוף שבוע של יחסים

הניו יורקר מסקר את חייו הכפולים והמשולשים של הזיקית, או פרדריק בורדין, אשר עשה קריירה בלהתחזות לאנשים אחרים.
http://tinyurl.com/5dnsan

כיצד משפיעים עסקי המוזיקה על הדרך שבה מוזיקה נשמעת?

http://bit.ly/gBdTo

סקס והאולימפיאדה. מה עושים שם כשהחושך יורד, כשהקור מגיע ושהאנשים עייפים, עצובים וצריכים רק חיבוק.
http://www.timesonline.co.uk/tol/sport/olympics/article4582421.ece

אתם יודעים מה דעתי על תחזיות נכון? אבל תמיד נחמד לדעת מה יקרה לגוגל בעוד עשר שנים.
http://blogoscoped.com/archive/2008-09-09-n33.html

כתבה מצויינת מהניו יורק טיימס. מה הרשת עושה לתחושת הקרבה והיחסים בין האנשים. במיוחד לכל אלו מאיתנו שלא משתמשים בטוויטר, פריינדפיד או מכורים לפייסבוק.
http://bit.ly/23Tu2z

מאמר מעניין על המבנה הנפשי והמאפיינים של אנשים יצירתיים. יצירתיות היא חלק חשוב מהאישיות שלנו, מרבית הדברים המעניינים, החשובים והאנושיים הם תוצאה של יצירתיות, אבל מה מאפיין דברים יצירתיים?
http://www.psychologytoday.com/articles/pto-1095.html

[קריאה מונחית] בלי אותיות ובלי מילים

האם ADHD, מצב שמוגדר כהפרעה ומהווה בעיה קשה לסובלים ממנו היה בעצם יתרון אבולוציוני ששעכשיו לא בא לידי ביטוי? האם הסובלים עתידים להיות בעלי יתרון על פני שאר האנשים בעתיד?
http://www.slate.com/id/2193472/

תאוריית הזנב הארוך של כריס אנדרסון עומדת מאחרי חלקים רבים בהתנהגות אתרים ברשת, וככזו היא גם מושא לווכוחים רבים. אניטה אלברס מנסה לקעקע את התואיה וטוענת שמי שמרוויח זה דווקא האתרים הגדולים ולא הקטנים, אבל כריס מחזיר לה בדוגמאות נגדיות.
http://tinyurl.com/4y5vjx

http://www.longtail.com/the_long_tail/2008/06/excellent-hbr-p.html

[המשך..]

[תיבת כלים] לעבוד סוליקו,

 לכל מי שחושב על עבודה מהבית, עבודה לבד או סתם פרילאנס.

עסקים קטנים יכולים להוביל להכנסות גדולות. כולם כותבים על ההצלחות והרווחים של ענקים כלכליים אבל גם אם תרוויחו מליון לשנה תוכלו לצחוק כל הדרך אל הבנק .
http://tinyurl.com/2vc7vs

טיפים פרקטיים, בעיקר בנושאים כלכליים לאנשים שמחזיקים עסק כפרילאנסר. במיוחד אני חושב שחשוב לפתוח חשבון נפרד לעסק מהחשבון המשפחתי בבנק. בצורה כזו אפשר לדעת מה בדיוק התזרים וההכנסות מול ההוצאות. http://www.salon.com/mwt/feature/2008/04/15/freelance/index.html

עשרה דברים שאסור בשום פנים לפרילאנסרים לעשות: להראות סקיצות בלי חוזה, לעשות הנחות גורפות, לעשות טובות, להעתיק ממישהו אחר ו….
http://tinyurl.com/2ydzbo

אתר על לכל האנשים שמקימים עסק לבדם, ומתכננים להשאר לבד אבל להמשיך לגדול.
http://www.workingsolo.com

טיפים שתרצו להכיר לפני שאתם נכנסים לפרוייקט פיתוח חדש.
http://tinyurl.com/62xymy

מאמר ישן אבל מקיף וראוי לקריאה אם אתם רוצים להקים לעצמכם עסק חדש ולצאת לדרככם כפרילאנסרים. http://tinyurl.com/5dl73f

HIT, דיגג איט?

תפוז השיקו שירות חדש שהוא שיבוט של דיגג.

אינטראקטיבית: אין לי שום דבר עקרוני נגד אסטרטגיית הגמני של תפוז, עבור וואלה זה עבד מצויין במשך שנים. אם זה מביא לישראל דברים טובים מהעולם – מה רע?
רק שאם כבר מעתיקים מחו"ל, אז לעשות את זה כמו שצריך.
כמו במקרה של סנוז, תואם הטוויטר של תפוז, גם הפעם בולטים בחסרונם פיצ'רים מרכזיים. רסס למשל, או בוקמרקלט להוספה מהירה, או קומפוננטה לשיתוף מאתרים חיצוניים.

הנחמה היא שאולי סוף סוף נוכל לבדוק אם המודל הזה יכול ליצור מאסה קריטית בישראל כשמשיקים אותו באתר עם טראפיק מוביל.
(ההימור שלי – לא.)

שיווקית: כמו שכבר אמרתי בכמה הזדמנויות, ההחלטה להרים מותג חדש עם כל שירות חדש, במקום למתוח את מותג תפוז היא טעות אסטרטגית קלאסית של ארכיטקטורת מותג, וחבל. מותג תפוז לא יכול לתמוך בכל כך הרבה מותגים לטווח רחוק, וקהל היעד שלו לא זקוק להם משום בחינה. זה סתם עולה ויעלה להם בכסף, במשאבי ניהול ובעומס על תשומת הלב של  הקהל שלהם. בנוסף – המותגים נוצרים, אבל לא עד הסוף, כי הם לא באמת נבנים בצורה שלמה ומבודלת משאר הפורטפוליו (למשל ברמת השפה החזותית).
אין שום סיבה לכל המותגים הקטנים האלה. הרציונאל היחיד שעוד היה יכול לעבוד הוא שמחיקה שלהם תהיה קלה וזה מצמצם סיכונים, אבל מאחר ורמת הזיקה של תפוז עם כולם היא גבוהה, זה בעצם לא יעבוד ככה. לא. היגיון אין כאן.

האם יש יותר מדי פרסומות באינטרנט

כמו שאורי ברוכין אומר לפעמים: לא שיש יותר מדי פרסום, אלא שהיעילות של הפרסום הולכת ויורדת באינטרנט. הדוגמא הטובה ביותר לכך היא העמודים הראשיים של האתרים הישראליים המובילים. רק לפני שבוע כתבתי בנושא העיצוב החדש של גלובס ו- Ynet, בהתייחסות לדהמארקר:

לא רק שבתצוגה הראשונית אנחנו נחשפים לארבע (כן, 4) פרסומות פלאש אנימטיביות בו זמנית (שתיים למעלה, אחת מאגפת מימין, השניה משמאל). אלא שאם יורדים קצת למטה, הטור המרכזי, אמצע המסך, מציג סדרת ריבועי פרסומות! הם פשוט מודים: "עזבו תוכן, יש לנו פרסומות!". נראה שהעורך שלהם הוא מנהל מחלקת השיווק.

אני מודה שלא עשיתי מחקר רציני בעניין, אבל גיא חבקין יצא לעשות מחקר בנושא וחזר עם ממצאים מדהימים (קראו את הפוסט המלא שלו).

…הבדיקה היתה פשוטה וכללה מעבר על מספר אתרים מובילים בישראל ובעולם וספירת מספר הפרסומות השונות שמופיעות בעמוד הבית של כל אתר.
התוצאות לא אחרו לבוא והיו מאד חד משמעיות. ההפרשים היו מדהימים, באתרים הישראלים ממוצע הפרסומות עמד על 17 פרסומות בדף הבית בעוד שבאתרים הבינלאומיים הממוצע עמד על 2 פרסומות בלבד. כמות הפרסומות לדף בעולם היא 10% מכמות הפרסומות בארץ.

אז מה בעצם קורה פה? האם זה רק בגלל שהשוק קטן ולכן צריך להרוויח יותר מכל עמוד?  לא ולא. יכול להיות שמה שקורה בארץ, זה שככל שכמות הלחיצות על כל באנר ופרסומת יורדת, בוחרים אנשי השיווק לשים עוד פרסומת ועוד פרסומת, מהלך שבהכרך גורם לירידה נוספת במספר הקליקים. אנו נותרים עם משהו שבקלות יכול לגרום להתקף אפילפסיה (כן, רק ל 10 אחוז מהחולים האפליפטיים שרגישים לדברים כאלו). אבל אם בארץ יש אנשי תעשייה שהם מוכשרים ומוצלחים ומכירים את כל מה שקורה בעולם ויודעים הכל, אז מה באמת מביא אותם לעשות דברים כאלו?

[תיבת כלים] והמצגת הטובה ביותר היא של….

99% מהאנשים שנותנים הרצאות או מציגים מצגות לא יודעים לעשות את זה. הם יכולים להיות החוקרים/המנכ"לים/הממציאים/היזמים/אנשי השיווק הכי טובים אבל הם לא נולדו עם גנים של מרצים מעולים. להרצות זה גם כישרון וגם מיומנות שנרכשת בעבודה קשה. לכבוד המתאמצים:

רק בביזנס וייק אפשר לעשות ניתוח חצי כלכלי של הנאום של סטיב ג'ובס ולהוציא משם מסקנות חותכות.
http://tinyurl.com/2yzohl

פרופסור פטריק ויינסטון מ MIT הוא מומחה לתקשורת, וכאן אפשר להוריד סדרת הרצאות שלו בנושא העברת הרצאה אפקטיבית.
http://isites.harvard.edu/fs/html/icb.topic58703/winston1.html

כנס TED מזמין מרצים מוכרים יותר ומוכרים פחות להרצות הרצאות קצרות בפני קהל של קומבינטורים וסלבריטאים. בשנה האחרונה הם התחילו להעלות את ההרצאות לרשת וחלקן משובחות (תגלשו שם באתר). כמו ההרצאה של ג'יל טיילור, חוקרת נוירואנטומיה שמסבירה איך היא הרגישה כשהיא עברה אירוע מוחי. אחד התיאורים הכי מפורטים ומדוייקים שתוכלו לשמוע. מרתק.
http://www.ted.com/index.php/talks/view/id/229

[המשך..]

[קריאה מונחית] נגד חג האהבה, נגד מלקולם גלאדוול, אבל גם בעד

כימיה מינית מחזיקה מעמד שנתיים, כך לפי מחקר מדעי.
http://news.bbc.co.uk/1/hi/health/4669104.stm

צ'ארלי ברוקר מציע לחגוג את Unvalentine's Day ביום שאחרי.

אנטי-תזה לחלק בתיאורייה של גלאדוול. מסתבר שלא תמיד השפעה על המשפיעים משמעותית יותר.

ארוך אבל שווה, חצי מאמר, חצי טור עתידני. הרחוב כפלטפורמה – על הדאטה שמקיפה אותנו בסביבה העירונית ומה אפשר לעשות איתה.
http://www.cityofsound.com/blog/2008/02/the-street-as-p.html

מצגת אנימציה אמריקאית שמנסה לעורר את המודעות לעומס שתרבות הצריכה, על שלביה השונים, יוצרת על הסביבה.
http://www.storyofstuff.com/

האבולוציה של לוגואים של כמה מחברות הטכנולוגיה המוכרות. יש הפתעות.

סוכרייה נדירה – הקומיקאי גו'ני וגאס מראיין את עמיתו סטיוארט לי, וזה בתורו מראיין את סופר הקומיקס אלן מור, כולל קטעים שנחתכו מהראיון המקורי. יש עוד אוצרות באתרו של סטיוארט לי, אמן סטנאד-אפ חשוב ומהאחראים על "ג'רי ספרינגר: האופרה".
http://www.stewartlee.co.uk/archives.htm

אדי איזראד מתראיין על סודות הסטנד-אפ.
http://arts.guardian.co.uk/theatre/comedy/story/0,,2257099,00.html

סקירת מוצר של עפרונות צבעוניים, בסגנון סקירות הטכנולוגיה הרווח בבלוגים. משעשע. גיקי.
http://blogoscoped.com/archive/2008-02-11-n78.html