wassup 2008

בלי לנקוט עמדה, כולם מסכימים שעבודת השטח והרשת של קמפיין אובמה הרבה יותר טובה, מדברת עם השטח ומחוברת למה שקורה במציאות. מזכיר נשכחות.

YouTube Preview Image

אם זה לא מוצג כראוי.

אז כתבתי משהו על הבלוג החדש של ארקדי גאידמק

האמת, לא רציתי כל כך לכתוב על הבלוג החדש של ארקדי גאידמק משהו, אבל כשארקדי גאידמק פותח בלוג בעברית, ועוד בתפוז, אז אני לא בטוח שאפשר או מותר לעבור על זה לסדר היום בלי לכתוב משהו על הבלוג החדש של ארקדי גאידמק .

אין שום קשר בין האתר שארקדי גאידמק פתח לבין בלוג.

מדובר באתר יחסי ציבור לאדם שמנסים להצר את צעדיו בתקשורת הממוסדת (ולא כל כך מצליחים). אז הוא פתח ערוץ שיווק, שמריח כמו ערוץ שיווק, במדיה עוקפת צנזורה. האתר לא מעניין אותי כקורא, אבל מעניין אותי כמי שמנסה להבין הצלחה של אתרים באינטרנט. בנתיים, למרות 360 התגובות ועשרות אלפי הכניסות בבלוג החדש של ארקדי גאידמק, התוכן היחידי שם הוא סיפורי גבורה של הנדבן הידוע ששמענו במקומות אחרים. חברת יחסי הציבור עושה את עבודתה נאמנה אבל הסגנון והתוכן כל כך מסריחים משיווק, שהם פשוט לא אמינים. מצד שני, אחרי שארקדי פתח בלוג, אל תתפלאו עם עוד שלושים חברי כנסת או פוליטיקאים דמיקולו יפתחו אתרים בתפוז/ישרבלוג/בלוגלי בלי להבין איך לעשות את זה כהלכה ואיך לא לגרום למהלך לקלקל להם את המוניטין.

לא שזה ישנה משהו אצל קהלי היעד.

ועכשיו אני אספר לכם על הדבר היחיד באמת שיוצא מהבלוג הזה: אפשרות לשפר את ה pagerank שלכם בגוגל, ואת מספר המבקרים בבלוג שלכם. ארקדי גאידמק כבר אמרנו?

אנחנו משחקים במגרש הלא נכון

עוד מחשבות על 892. הסיבה שהחוק לצנזורה של האינטרנט על שם אטיאס הצליח לעבור אינו קשור בתוכן החוק אלא בכמה פרטים אחרים ולא קשורים לכאורה.

אחת הסיבות העיקריות היא שבמדינת ישראל, מדינה שמתיימרת להיות דמוקרטיה ליברלית, אין באמת דמוקרטיה ואין ליברליות הלכה למעשה אלא מראית עין של ליברליות. בסופו של יום אנחנו מדינה מאד פוריטנית וקשה לנו לקבל חריגים, התרבות שלנו בנויה על עדתיות וסטיגמות ולכן כל כך קל להעביר חקיקה שגוזלת זכויות מאנשים שאנחנו מגדירים אותם כ"לא אנחנו". תוסיפו לכך בורות ותרבות שלטונית פגומה ותקבלו חוקי צנזורה.

מרק קפלון מציין בצדק שלא ממש ברור מדוע צריך משרד ממשלתי שתפקידו לפקח על התכנים שמועברים בערוצי התקשורת השונים. יובל דרור מציין בצדק שגם אם יחוקקו חוקים דרקוניים כאלו, לא יהיה ניתן באמת במדינה כמו ישראל לפקח טכנית על התכנים ויהיה בלתי אפשרי גם לצנזר רק אתרים "מזיקים" כשהתוצאה תהיה שיסוננו אתרים "נורמטיבים" ואילו אתרים אסורים דווקא יהיו פתוחים לציבור. מה שמשך את עיני היה קטע בטקסט של יובל שדיבר על המנגנון שאפשר את החקיקה:

אבל הבעיה עם הצעת החוק היא לא הכפייה הדתית הברוטאלית שהיא מגלמת ולא הפוליטיקה הקטנה שמובילה ליברלים כמו נאדיה חילו, ציפי לבני ומאיר שטרית להצביע בעד הצעה שמכניסה את ישראל לרשימת המדינות המצנזרות את האינטרנט בהן סוריה, אירן, תימן וערב הסעודית.

הבעיה היא, כפי שציינה בצדק האגודה לזכויות האזרח, שחברי הכנסת שהצביעו בעד ההצעה אינם מבינים שהם הסמיכו את אטיאס להקים מנגנון צנזורה, מבלי שהם אפילו ידעו מה יהיה טיבו של אותו מנגנון, מה התועלת שניתן יהיה להפיק ממנו, ומה המחיר שהחברה הישראלית תשלם במונחים של חופש ביטוי, חופש מידע, הזכות לפרטיות ועוד.

דווקא הפוסט הקצר של חנן כהן, האידיאליסט מכולם מצליח לזקק את הבעיה ולהבהיר אותה. אנחנו לא משחקים באותו מגרש. אריאל אטיאס וש"ס הבינו מזמן שלא חשוב מה כותבים בעיתונים או מה חושבים עליהם בתקשורת. מה שחשוב זה הלחץ שאפשר להפעיל על 120 חברי כנסת ועל הממשלה. אריאל אטיאס מבין את זה ולכן מצליח להעביר חוקים שבשום מקום אחר לא היו עוברים. איגוד האינטרנט, שוחרי חופש המידע, חברות האינטרנט והעמותות הרלוונטיות פשוט לא תפסו עד היום שהם משחקות את המשחק הלא נכון. המשחק מתנהל בכנסת, ושם לא חשוב מי צודק אלא מי יודע להפעיל לחץ טוב יותר. קחו לדוגמא את האיש המפורסם ביותר בקרב על זכויות היוצרים בארצות הברית. לורנס לסיג התלבט אם לרוץ לקונגרס כי הוא הבין ששם מתקבלות ההחלטות ורק שם אפשר להשפיע (אבל לא רץ מסיבות טכניות).

אני לא יודע איך גופי התקשורת מרשים לעצמם להיות נטרליים בעיניין של חקיקה בנושאי צנזורה. הם בטח מפחדים מהשר ומהאינטרנט במקביל ומקווים שבהם זה לא יפגע. אני לא יודע אם איגוד האינטרנט צריך לשכור חברת לוביסטים או לא, או אם זה מאוחר מדי (יכול להיות שכן) אבל זה נראה כמו צעד בכיוון הנכון.

[קריאה מונחית] טעימות מקומיות

נדב פרץ תוהה מדוע משתמשים בז'רגון ומוטיבים צבאיים כחלק מתנועה להפלת השלטון בישראל, וזה נשמע עדיין לגיטימי לחלקים נרחבים בציבור.
http://tinyurl.com/26flpu

רוגל מספק נקודת מבט ישראלית לשעבר על מערכת הבחירות בני המפשיר, עם אנקדוטות ותובנות שמבהירים את הפער בין ישראל לאמריקאים.
http://www.popup.co.il/?p=2772

אפי פוקס שואל איפה הוידאו בלוג והפודקאסט הישראלים: "עמיחי שלו מנסה להבין למה בארץ אין גיבורי VLOGים (יעני, וידאו-בלוגים). אני גם קורא כל פעם את הדברים שאומר זיו קיטרו ידידי על העובדה שהינה הינה אוטוטו פורצים הפודקאסטים (יעני אודיו-בלוגים) לתודעה של הגולש הישראלי. הרבה דיבורים, יותר מידי כסף, מלחמות כוח, אבל בינתיים?.."
http://effifuks.blogli.co.il/archives/575

[המשך..]