אז כתבתי משהו על הבלוג החדש של ארקדי גאידמק

האמת, לא רציתי כל כך לכתוב על הבלוג החדש של ארקדי גאידמק משהו, אבל כשארקדי גאידמק פותח בלוג בעברית, ועוד בתפוז, אז אני לא בטוח שאפשר או מותר לעבור על זה לסדר היום בלי לכתוב משהו על הבלוג החדש של ארקדי גאידמק .

אין שום קשר בין האתר שארקדי גאידמק פתח לבין בלוג.

מדובר באתר יחסי ציבור לאדם שמנסים להצר את צעדיו בתקשורת הממוסדת (ולא כל כך מצליחים). אז הוא פתח ערוץ שיווק, שמריח כמו ערוץ שיווק, במדיה עוקפת צנזורה. האתר לא מעניין אותי כקורא, אבל מעניין אותי כמי שמנסה להבין הצלחה של אתרים באינטרנט. בנתיים, למרות 360 התגובות ועשרות אלפי הכניסות בבלוג החדש של ארקדי גאידמק, התוכן היחידי שם הוא סיפורי גבורה של הנדבן הידוע ששמענו במקומות אחרים. חברת יחסי הציבור עושה את עבודתה נאמנה אבל הסגנון והתוכן כל כך מסריחים משיווק, שהם פשוט לא אמינים. מצד שני, אחרי שארקדי פתח בלוג, אל תתפלאו עם עוד שלושים חברי כנסת או פוליטיקאים דמיקולו יפתחו אתרים בתפוז/ישרבלוג/בלוגלי בלי להבין איך לעשות את זה כהלכה ואיך לא לגרום למהלך לקלקל להם את המוניטין.

לא שזה ישנה משהו אצל קהלי היעד.

ועכשיו אני אספר לכם על הדבר היחיד באמת שיוצא מהבלוג הזה: אפשרות לשפר את ה pagerank שלכם בגוגל, ואת מספר המבקרים בבלוג שלכם. ארקדי גאידמק כבר אמרנו?

HIT, דיגג איט?

תפוז השיקו שירות חדש שהוא שיבוט של דיגג.

אינטראקטיבית: אין לי שום דבר עקרוני נגד אסטרטגיית הגמני של תפוז, עבור וואלה זה עבד מצויין במשך שנים. אם זה מביא לישראל דברים טובים מהעולם – מה רע?
רק שאם כבר מעתיקים מחו"ל, אז לעשות את זה כמו שצריך.
כמו במקרה של סנוז, תואם הטוויטר של תפוז, גם הפעם בולטים בחסרונם פיצ'רים מרכזיים. רסס למשל, או בוקמרקלט להוספה מהירה, או קומפוננטה לשיתוף מאתרים חיצוניים.

הנחמה היא שאולי סוף סוף נוכל לבדוק אם המודל הזה יכול ליצור מאסה קריטית בישראל כשמשיקים אותו באתר עם טראפיק מוביל.
(ההימור שלי – לא.)

שיווקית: כמו שכבר אמרתי בכמה הזדמנויות, ההחלטה להרים מותג חדש עם כל שירות חדש, במקום למתוח את מותג תפוז היא טעות אסטרטגית קלאסית של ארכיטקטורת מותג, וחבל. מותג תפוז לא יכול לתמוך בכל כך הרבה מותגים לטווח רחוק, וקהל היעד שלו לא זקוק להם משום בחינה. זה סתם עולה ויעלה להם בכסף, במשאבי ניהול ובעומס על תשומת הלב של  הקהל שלהם. בנוסף – המותגים נוצרים, אבל לא עד הסוף, כי הם לא באמת נבנים בצורה שלמה ומבודלת משאר הפורטפוליו (למשל ברמת השפה החזותית).
אין שום סיבה לכל המותגים הקטנים האלה. הרציונאל היחיד שעוד היה יכול לעבוד הוא שמחיקה שלהם תהיה קלה וזה מצמצם סיכונים, אבל מאחר ורמת הזיקה של תפוז עם כולם היא גבוהה, זה בעצם לא יעבוד ככה. לא. היגיון אין כאן.

קופי פייסט, טייק 26.

אחת הבעיות של אפליקציות הרשת האלו, היא שכל כך קל להעתיק אותן. בגלל זה יש לנו מאה רשתות חברתיות שעושות כמעט אותו דבר, מאה אתרי הכרויות זהים, מאה אתרי שמירת קבצים, מאה אתרי צפייה בוידיאו ועוד חמשת אלפים סטרטאפים שעושים בדיוק מה שחמשת אלפים הסטרטאפים הקודמים שראיתם עשו אתמול.

לחברות אינטרנט מבוססות וגדולות שפועלות על מאסות של גולשים יש שתי אפשרויות: או להעתיק בלי בושה או לקנות בלי חשבון. Google , מיקרוסופט ויאהו נוקטות בדרך כלל בגישה של קניה ולכן הן רוכשות חברות אינטרנט עם רעיונות מקוריים בכל שני וחמישי כדי להגדיל את נתח השוק שלהן מצד אחד ומצד שני לחסום את המתחרות שלהן. זו הסיבה שעל כל פרוייקט מצליח הן מתחרות ביניהן וגוגל נלחמת במיקרוסופט על קניית 1.6% מפייסבוק בזמן שאמאזון חוטפת ליאהו רעיונות מתחת לשטיח.

לתפוז יש בעיה. השוק בארץ קטן מאד כך שאין הרבה שחקנים שאפשר לקנות ובמילא אין לחברות האינטרנט הישראליות יותר מדי כסף (אני מוציא את דפי זהב מהחשבון כי הכסף שלהם לא בא מהאינטרנט). אז מה שנותר לחברה הזו היא אסטרטגיה של "העתק ככל יכולתך". תפוז שהיו הראשונים בארץ לזהות את המגמה של User Generated content מנסים מאז לזהות כל טרנד חדש ומצליח בחו"ל ולהביא אותו לישראל. ככה קיבלנו את הבלוגיה (בלוגים כמובן), את אתר הוידאו Flix,  את עמוד האגרגציה OK, אתר הכרויות כפיות, ואת חיפוש 2.0.

אבל אני באמת מתקשה להבין את ההשקה של האתר החדש שלהם שאמור להיות העתקה של שירות Twitter. הרעיון הבסיסי ברור: במקום לכתוב בלוג שלם בשביל לעדכן את החברים שלך, שלח הודעות SMS לעמוד אישי כך שכל החברים יוכלו לדעת מה עובר עליך במהלך היום (ואפילו לקבל על זה הודעות בסלולרי שלהם).  קוראים לזה מיקרובלוגינג, וגם הטרנד הזה כבר הצליח להמאיס את עצמו על הגולשים. המודל העסקי ברור: מדובר בהודעות SMS, ומי שמתמכר גם ישלח כמה עשרות כאלו ביום.

בתפוז יש כמה אנשים טובים שמבינים אינטרנט. אבל כשמסתכלים על המוצר החדש אני שואל את עצמי: מילא לבסס חברה על אסטרטגיה של העתקה, ונניח שאפשר להבין אסטרטגיה של ריבוי מותגים (לכל אתר ושירות יש שם שלא קשור בכלל לתפוז, ובכך פוגעים באופן עקבי במותג העיקרי). אבל אם מעתיקים, איך זה שהם הצליחו לקחת מוצר שכיף להשתמש בו ולהפוך אותו למשהו כל כך לא אטרקטיבי, כל כך לא מגרה? זה נראה כמו אתר של ההסתדרות! אם מעתיקים, אז לפחות תעתיקו כמו שצריך.