[קריאה מונחית] סלט מילים

היום קצר ומגוון.

אל! האמת מאחורי השליטה העצמית.
http://bit.ly/AxeGV

הגארדיאן על תחייתו המחודשת של סימן הקריאה.
http://bit.ly/1ayNu

הואניטי פייר על מלחמות המייל בין אייקוני הספרות של ניו יורק. כי כולם בני אדם.
http://bit.ly/8W3pS

קצת אינטרנט. איך שירותי הרשת של העולם המערבי נאכלים למוות על ידי העולם השלישי ומדוע יש פוטנציאל שגם אנחנו נפסיק לקבל שירותים שונים מאתרים אהובים.
http://www.nytimes.com/2009/04/27/technology/start-ups/27global.html?_r=1

[קריאה מונחית] מן ההר ומהגיא

מסתבר שיש יותר מ 111 שיטות שונות לטיפול באוטיזם, אבל אף אחת מהן לא ממש פותרת את הבעיה. למה ומדוע הורים פונים לגורואים?
http://www.slate.com/id/2215076/

רבקה טרייזר על השימוש ב Freedom, תוכנה שמנטרלת לכם את האינטרנט, ואיך היא שינתה את החיים שלה…
http://www.salon.com/mwt/feature/2009/04/01/freedom_traister/index.html

[המשך..]

חומר טוב לסוף שבוע

עצות מרחוק. פרשן אמריקאי נותן עצות כיצד להפסיק את ההברחות לרצועת עזה. עצות בשקל ושבעים או רעיונות לא רעים בכלל?
http://www.slate.com/id/2208889/

פוסט מבריק על תופעת ה"מומחים למדיה חברתית" שצצים מתחת לכל טוויטר רענן. הפוסט מתייחס לטוויטר, אבל נכון באופן כללי לטכנולוגיה.
http://www.fanboy.com/2009/01/social-media-experts-rant.html

[המשך..]

עזה ב-CC חומר אינקלוסיבי מאל-ג'זירה

ערוץ החדשות הפאן-ערבי אשר (יחד עם אל-ערבייה) בניגוד לכל רשת חדשות אחרת מחזיק סניף פעיל בעזה בימים אלה החליט לשחרר את כל החומר המצולם שלו מעזה תחת הרשיון המתירני קריאייטיב-קומונז, כולל האפשרות לשנות, לערוך ולהפיץ מחדש גם בערוצים מסחריים. התחנה המואשמת לרוב על ידינו כספקית תקשורת מוטה ואנטי-ישראלית, משחררת את השליטה מהחומר המצולם.

אני לא יודע אם חוק הצנזורה מאפשר זאת, אבל היה מעניין לראות איך ערוץ 2 ודומיו היו עורכים את החומר ועדיין מספקים את אותו סיפור חדשותי שראינו בשלושה שבועות האחרונים. ובכל מקרה, אם פרסום החומר הזה, הזמין לכל אחד בעולם, אכן אסור על פי חוק הצנזורה יש לשאול, על צנזורה ממי מדובר? האם החוק מבקש להגן על האינפורמציה היוצאת מעזה מלהגיע לידיים הלא נכונות, של מי הן אותן ידיים? שלנו? הציבור הישראלי? האם הידיעה שלנו על הקורה בעזה היא האיום למטרות המבצע?

בכל אופן, זו הזדמנות טובה להציץ בוידאו של אשף ההרצאות המוח שמאחורי CC, לורנס לסיג, מציג את משנתו בכנס של אל-ג'זירה ב-2007:
YouTube Preview Image

[קריאה מונחית] פותחים ת'שבוע

Fray, מגזין תרבות דיגיטלית יחודי נפח את נשמתו בתחילת העשור. פריי היה אחת הסיבות שהתחלנו את קונספציה. אבל לאחרונה הוא חזר, במתכונת מעט שונה אבל יחודי כמו תמיד. הגליון השני. גיקים.
http://fray.com/issue2/

Star wars; a new Heap. או איך ג'ון פאוארס הפסיק לדאוג והתחיל לאהוב את כוכב המוות.
http://canopycanopycanopy.com/4/star_wars__a_new_heap

צנזורה. אנחנו מתלוננים על חברות ענק על כך שהן מתנהגות בצורה פוגעת בנו כאשר הן מצנזרות תכנים באינטרנט. אבל מצד שני קיימת חברה שצריכה לפעול על פי סט שונה של חוקים בכל מדינה בעולם. בתאילנד אסור לדבר על המלך. בגרמניה אסור להכחיש שואה. בסין אסור הכל. איך מגלים מה מותר?
http://www.nytimes.com/2008/11/30/magazine/30google-t.html?_r=2&pagewanted=all

כך חולפת תהילת עולם: על החיים הקצרים ומלאי הדלק של מותג ההאמר. הרכב המיותר של האגו.
http://www.salon.com/news/feature/2008/12/05/hummer/index.html

[המשך..]

רגע רגע, לגבי חוק הספאם

נניח שלעסק מסויים (נניח חברה לשיווק ואסטרטגיה פרסומית) יש רשימת תפוצה שבה היא שולחת פעם בשבועיים דיוור שמרכז את הפרסומות הטובות ביותר בכל העולם, עם קישורים רלוונטיים לעוסקים בתחום. כדי לממן את העלויות של איסוף החומר והמשלוח, החברה מצרפת פרסומת אחת עצמית/למוצר לכל דיוור. נניח שהמנויים של רשימת הדיוור יכולים לצאת בכל רגע שהם רוצים והם נרשמו לרשימה כבר בעבר מרצונם החופשי.

זה, ספאם זה?

הבעיה היא ששיטות שיווק לגיטימיות הפכו ללא לגיטימיות בגלל הספאם, ואנחנו נמצאים בעולם שבו הגבולות כל כך פרוצים, שמשהו שנראה פעם לגיטימי, ברור ומובן מאליו – כבר לא ברור בכלל. הבעיה שלי היא שהחוק לא ברור. הכנסנו חוקים במקום שהרגולציה עצמית היתה צריכה להספיק אבל לא הצליחה לעמוד בפרץ. וככה זה נראה…

למה גם אני לא הצבעתי לדב חנין ומה הקשר לביבי

התשובה: כי אני לא תושב תל אביב.

גם אם הייתי תושב תל אביב, בתור תושב האינטרנט אני חייב לומר שההתגייסות והמלחמה בין תומכי חנין לאנשי חולדאי ברשת פשוט גרמו לי לבחילה. הצלחתם להמאיס את שניהם עלי ואני בכלל לא צד מעוניין… אני לא בטוח שזה היה הרעיון.

אפרופו בחירות, ביבי והחבר'ה השיקו אתר חדש. אבל מה, משום מה יש דמיון מחשיד לאתר של ברק אובמה. כלומר, קצת יותר מזה.

כתב על זה עידו קינן, אבל בשמנטורה עשו גם פוטומונטאז'.

חדשות טובות

Netcraft חברה שבדרך כלל עושה דברים יפים, החליטה לחרוג השנה מהשבלונה המוכרת של חברות אינטרנט ובמקום לשלוח ברכת שנה טובה מיותרת שכוללת אנימציית פלאש מתחכמת שהשקיעו בה המון זמן אבל אף אחד לא יזכור אחרי סוכות החליטו שם החברים לפתח אפליקציית אינטרנט שמראה גם יכולות וגם מקוריות.

Good news Bad News הוא שירות שקורא חדשות מאתרי חדשות ישראליים שונים באמצעות RSS ומאפשר לכל גולש לדרג את הידיעות לפי התחושה: טוב או רע. אחרים יכולים לבוא ולקרוא ידיעות לפי מצב רוחם – רק טובות, רק רעות או את כולן. שימושי? לא ממש. מעורר מחשבה? בהחלט.

העדפת חדשות על ידי בחירת הציבור ובעצם כל יישום של אינטיליגנציה קולקטיבית נוטה ליפול לכמה מכשולים כמעט קבועים: מיעוט משתתפים תמיד יגרום להטיה של התוצאות ועד שלפעמים לא ברור למה ידיעה שוייכה למדור מסויים. בנוסף, ברגע שאנשים מבינים כיצד ניתן לתמרן את התוצאות מייד יופיעו אנשים שמתמרנים את התוצאות לטובתם. ברור שבמקרה הספציפי הזה אין כל אינטרנס להשפיע על התוצאות, אבל גם אין אינטרס אמיתי לאנשים להשתתף באפליקציה…

אבל גם לחדשות על ידי עורך יש חסרון. ראו את ראיית העולם הצרה של עורכי מעריב, ידיעות או ישראל היום. גם שם מדובר בחדשות מטעם. העתיד אם כן, יכלול שילוב כלשהו של עורכים יחד עם בחירת הגולשים. ומתי הוא יגיע. אתם תגידו.

עוד הערה מיותרת לשעות הצהריים

הכלל הידוע בשיווק הוא שהראשון שעושה משהו הוא חדשני, פורץ דרך ונועז, השני והשלישי מהירי תגובה וזריזים ואילו הבאים בתור חקיינים יבשים שלא הצליחו לעשות משהו מקורי. כמובן שאפשר להעתיק את המודל הזה לפרסום, ניהול מוניטין, מחקר, פיתוח מוצרים חינוך וכמעט כל תחום בחיי היומיום שלנו.

בעידן של רשתות חברתיות, דירוג גולשים ומיקרו-סלבריטאים אנחנו מופצצים כל הזמן במסרים ואמצעי שיווק חדשניים שהופכים בתוך שלוש שעות לטרנד הלעוס של שבוע שעבר. לכן אני מתקשה להבין למה מיקרו-סלבריטאים שמשתדלים לקבל את חמש עשרה שניות התהילה שלהם בתוכנית טלויזה משעממת כמו "האח הגדול" מתעקשים להוסיף את קולם לבדיחה הזו באמצעות פתיחת עוד בלוג פיקטיבי של הכלב של אחת המתחרות? (סחתיין על העיצוב)

על מי זה בדיוק אמור לעבוד?

 

[קריאה מונחית] בלי אותיות ובלי מילים

האם ADHD, מצב שמוגדר כהפרעה ומהווה בעיה קשה לסובלים ממנו היה בעצם יתרון אבולוציוני ששעכשיו לא בא לידי ביטוי? האם הסובלים עתידים להיות בעלי יתרון על פני שאר האנשים בעתיד?
http://www.slate.com/id/2193472/

תאוריית הזנב הארוך של כריס אנדרסון עומדת מאחרי חלקים רבים בהתנהגות אתרים ברשת, וככזו היא גם מושא לווכוחים רבים. אניטה אלברס מנסה לקעקע את התואיה וטוענת שמי שמרוויח זה דווקא האתרים הגדולים ולא הקטנים, אבל כריס מחזיר לה בדוגמאות נגדיות.
http://tinyurl.com/4y5vjx

http://www.longtail.com/the_long_tail/2008/06/excellent-hbr-p.html

[המשך..]